פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4875/07 - א'
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
עלי שיח'י
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 10.5.07 בע"פ 640/06 שניתן על-ידי כבוד השופטים:
ש' ברלינר – סג"נ, י' גריל – סג"נ ומ' נאמן – סג"נ,
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד ב' פלאח
החלטה
1.
המבקש הורשע בבית-המשפט השלום בעכו, על-פי הסדר טיעון, בתקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות, איומים והפרת הוראה חוקית, עבירות לפי סעיפים 380 בשילוב עם סעיף 382(ג), 192 ו-287 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בכתב-האישום נטען כי המבקש נהג להכות את אשתו במשך תקופה ארוכה, וגרם לה חבלות חמורות אשר חייבו את אשפוזה. בעקבות ההרשעה נגזרו למבקש חמישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, וכן 13 חודשים מאסר על-תנאי.
ערעור שהגישה המשיבה לבית-המשפט המחוזי כנגד גזר הדין, התקבל, ונקבע כי נוכח מסכת העבירות שנמשכה זמן רב וחומרתה המופלגת, ישא המבקש ב-12 חודשי מאסר.
2.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער בפני בית משפט זה. להשקפתו, לא ייחס בית-המשפט המחוזי משקל נאות לנסיבות מקלות בעניינו: הודאתו המיידית, תסקירי שירות המבחן החיוביים, התמשכות ההליכים אשר החלו בשנת 2002 והתארכו שלא באשמתו, היות המבקש המפרנס היחיד של משפחתו, בקשתה של אשתו שלא לשימו מאחורי סורג-ובריח, והעובדה כי מאז אותן עבירות לא הסתבך המבקש בעבירות נוספות.
4.
דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, ואין מקום ללבנו בפני ערכאת ערעור שלישית. כידוע, על דרך הכלל, חומרת העונש כשלעצמה אינה מהווה עילה למתן רשות לערער (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646), ואף שלהלכה זו נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עליהם. אדרבא, עיון בכתב-האישום מעלה כי המבקש הכה את אשתו כאשר היתה בחודש השישי להריונה, ובנסיבות מסוג זה לא אוכל לומר כי בענישתו כרוכה חומרה חריגה.
אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום,
י"ט בסיון תשס"ז (5.6.2007).
ש ו פ ט