רע"פ 4894/21 סולימאן אלטוחי נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט י' עדן , השופטת ג' שלו והשופט ע' כהן ) ב-עפ"ג 41449-03-21 מיום

23.6.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ר' סולקין ) ב-ת"פ 72132-02-19 מיום 24.2.2021.

2.

כעולה מכתב האישום

המתוקן, במהלך חודש ינואר 2019 שוחח סוכן משטרתי עם סולימאן אבו בלאל (להלן: סולימאן ), והשניים סיכמו כי הסוכן ירכוש מסולימאן 12 "פלטות" של סם מסוכן מסוג חשיש. סולימאן התקשר לדודו, משיר אבו בלאל (להלן: משיר ) וביקש כי "יארגן עבורו את הסם", וזה יצר קשר עם המבקש לצורך כך. לאחר משא ומתן בין סולימאן לסוכן, סוכם כי האחרון ישלם 1,800 ש"ח עבור כל "פלטה".

בהמשך לכך, ביום 16.1.2019, משיר וסולימאן נסעו עם המבקש ברכבו, על מנת לפגוש את הסוכן בתחנת דלק לאחר תיאום מראש. דקות ספורות לאחר הגעת הסוכן, ירד סולימאן מהרכב ועלה לרכבו של הסוכן כשבידו פלטת החשיש שקיבל מהמבקש. לאחר שהסוכן הלין על כך שאינו מרוצה מטיב החשיש, הגיע המבקש לרכבו, התקשר לאחר שזהותו אינה ידועה, ולאחר מספר דקות העביר לסוכן פלטות נוספות של סם מסוכן מסוג חשיש, ונתן לסולימאן שתי פלטות חשיש נוספות. סך הכל, קיבל הסוכן לידו 12 פלטות סם במשקל נטו של 1,050 גרם, בעבורן שילם 21,600 ש"ח. החלק הארי מן הכסף הועבר לידי המבקש, והיתר נותר בידי סולימאן.

3.

בגין מעשים אלו, יוחסו למבקש עבירות של סחר בסם מסוכן לפי סעיף 13 לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג–1973 (להלן: הפקודה ); והחזקה של סמים שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) לפקודה.

בית משפט השלום הרשיע את המבקש במיוחס לו על פי הודאתו בהסדר טיעון, בגדרו הוסכם כי המשיבה תטען לעונש מירבי של 13 חודשי מאסר בפועל.

4.

בגזר דינו, הדגיש בית משפט השלום כי התנהלות המבקש המתוארת בכתב האישום "מלמדת על מעורבות עמוקה בעולם הסמים", וכי העבירות שבהן מואשם הינן בעלות השלכות רחבות על שלום הציבור ובריאותו, ומובילות לפגיעה בחברה כולה.

לצד זאת, שקל בית המשפט את העובדה כי המבקש נטל אחריות למעשיו; את היעדרן של הרשעות קודמות לחובתו; את מעצרו בהליך דנן; ואת התרשמות שירות המבחן כי הוא נתרם מההליך הטיפולי בו השתתף ומבין את חומרת העבירות בהן מואשם.

לאור כל האמור, חרף המלצת שירות המבחן לעונש בדרך של עבודות שירות, ועל אף העובדה שהממונה על עבודות השירות קבע כי המבקש מתאים לעונש של עבודות שירות, גזר עליו בית משפט השלום עונשים של 12 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו; 12 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג פשע לפי הפקודה, למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירה מסוג עוון לפי הפקודה, למשך 3 שנים; קנס בסך 15,000 ש"ח או 120 ימי מאסר תמורתו; פסילה בפועל מקבלת או החזקת רישיון למשך 18 חודשים; ו-12 חודשי פסילת רישיון על תנאי, למשך 3 שנים.

5.

ערעור המבקש על גזר דינו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מיום 23.6.2021, תוך שהודגש כי מעשיו החמורים של המבקש, אשר סחר ב-12 פלטות סם מסוכן מסוג "חשיש", מחייבים עונש הכולל מאסר מאחורי סורג ובריח.

6.

על פסק דין זה הגיש המבקש את בקשתו למתן רשות ערעור – היא הבקשה שלפניי – עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע העונש.

בבקשתו למתן רשות ערעור, טוען המבקש כי עונשו, בניכוי ימי מעצרו, עומד על 10 חודשי מאסר בפועל; וכי בנסיבות אלו, ובשים לב להתרשמות שירות המבחן בדבר ההליך השיקומי שעבר, ראוי היה להסתפק בעניינו בעונש של 9 חודשי מאסר בפועל בעבודות שירות.

7.

דין הבקשה להידחות.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד החורגים מעניינו הפרטי של המבקש ומעוררים סוגיה עקרונית רחבת היקף, או כאשר נגרם למבקש אי צדק קיצוני או עיוות דין. זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן רק במקרים נדירים בהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 2871/21 שניידר נ' מדינת ישראל (30.6.2021)).

המקרה שלפניי אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה, ודי בכך כדי להביא לדחייתו. החלטת בית המשפט המחוזי נטועה היטב בנסיבותיו האישיות של המבקש

וחומרת העבירה אותה ביצע, וככזו אינה חורגת מעניינו הפרטי ואינה מצדיקה מתן רשות ערעור.

8.

כפי שהדגשתי לא פעם, יש לנקוט במדיניות ענישה מרתיעה ומשמעותית בגין עבירות סחר בסמים, ובכללן סמים הנחשבים כ"סמים קלים", ויש לראות בחומרה ניסיונות לעשיית רווח כספי באמצעות סחר בסמים אלה (רע"פ 2309/21 ז'גסטיבסקי נ' מדינת ישראל (8.4.2021)).

ממילא, עונשו של המבקש, אשר נטל חלק פעיל בעסקה למכירת סם מסוכן, אשר על פי כמותו עלול לשמש לתפוצה רחבה, אינו חמור כלל ועיקר – ודאי לא במידה המצדיקה מתן רשות ערעור.

זאת, אף בשים לב לנסיבותיו האישיות של המבקש, ובכלל זה להתרשמותו החיובית של שירות המבחן בעניינו.

9.

אשר על כן, הבקשה נדחית. ממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע.