רע"פ 4902/04 נורית פרץ נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב מיום 16.5.04 (השופטות:

א' קובו, מ' רובינשטיין ונ' אחיטוב ), אשר דחה את ערעור המבקשת על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 6.11.02 (השופט מ' פלד ).

ביום 15.11.01 הוגש כנגד המבקשת – פקידת חשבונות קשיי גביה ועיקולים בסניף דיזינגוף של הבנק הבינלאומי הראשון בתקופה הרלוונטית - כתב אישום המייחס לה גניבה בידי מורשה, עבירה לפי סעיף 393(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק ); מרמה והפרת אמונים בתאגיד, עבירה לפי סעיף 425 לחוק; זיוף, עבירה לפי סעיף 418 לחוק; ושימוש במסמך מזויף, עבירה לפי סעיף 420 לחוק. כעולה מכתב האישום, בין התאריכים 4.10.99 – 12.12.00, גנבה המבקשת מחשבונות לקוחות הבנק סכומי כסף שונים, בסך כולל של 257,904.55 ₪.

בית משפט השלום הרשיע את המבקשת על-פי הודאתה בעבירות המיוחסות לה בכתב האישום. בגזרו את דינה של המבקשת, התחשב בית משפט השלום במצוקה הכלכלית הקשה שהניעה אותה לעבור את העבירות המיוחסות לה, במצבה המשפחתי הרעוע, בבעיותיה הרפואיות ובעובדה שהחזירה חלק גדול מכספי המעילה ובאשר ליתרה הגיעה להסדר פירעון עם הבנק. באזנו כל אלו למול חומרת העבירות שביצעה והשלכותיהן על אמון הציבור במערכת הבנקאית בישראל, גזר בית המשפט על המבקשת עונש כולל של 30 חודשי מאסר, מתוכם 12 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי ל – 3 שנים וקנס כספי בסך 7,000 ₪. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורה של המבקשת על חומרת העונש וכך גם את ערעורה של המדינה על קולתו. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי.

בא-כוח המבקשת טען בבקשתו כי נסיבותיה האישיות של המבקשת ובכללן מצבה המשפחתי הקשה, היותה מטופלת בשתי בנות בגילאים 3 ו–6 וכן מצבה הכלכלי ומצבה הנפשי, מצדיקות התערבות בעונש שנגזר עליה.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובנספחים לה שוכנעתי כי דינה להידחות. הלכה היא כי בית משפט זה ביישבו כערכאת ערעור שלישית לא יתערב בעונש שהוטל אלא במקרים קיצוניים, בהתקיים נסיבות יוצאות דופן במיוחד. בעניינה של המבקשת הובאו בגדר שיקולי בית המשפט קמא הנסיבות המיוחדות ובאו לידי ביטוי בגזר הדין. בית משפט השלום היה ער למצבה של המבקשת עת ביצעה את מעשי המעילה ועת נגזר עליה עונשה ולכן, על אף העבירות החמורות בהן הורשעה, השית עליה עונש מאסר הנוטה לקולא. בא-כוח המבקשת לא הצביע על נסיבות מיוחדות שלא נשקלו על-ידי הערכאות דלמטה ואשר יש בהן כדי להצדיק הבאת עניינה של המבקשת לערעור נוסף בפני בית משפט זה.

לפיכך, דין בקשת רשות הערעור להידחות. יחד עם זאת, נעתרת אני לבקשה להאריך את עיכוב ביצוע גזר הדין, על מנת לאפשר למבקשת למצוא פתרון לבנותיה הקטנות עם הסתיים שנת הלימודים. המבקשת תתייצב לריצוי עונשה ביום 4.7.04 בשעה 10:00 במזכירות הפלילית בבית המשפט המחוזי בתל אביב. הערבויות שניתנו בתיק זה יישארו בתקפן עד להתייצבותה כאמור.

אשר על כן, דין בקשת רשות הערעור להדחות, ודין בקשת עיכוב הביצוע להתקבל כאמור.