רע"פ 4919/07 משה אבינועם נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום באשקלון הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, במסירת ידיעות לא נכונות לרשויות המס, עבירה לפי סעיף 217 בצירוף עם סעיף 224 לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"ג-1963. במישור העובדתי נטען, כי המבקש, אשר עבד כרואה חשבון, עזר בחודש מאי 2002 לאחד מלקוחותיו, להחליף חשבוניות אשר הוכנסו לפנקסי החשבונות לשנת 2001, ולהסתיר עובדה זו מרשויות המס. בשלב הטיעונים לעונש, ומכוח סמכותו לפי סעיף 192א לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ביטל בית-משפט השלום את ההרשעה וחייב את המבקש לבצע 200 שעות שירות לתועלת הציבור.

2.

המשיבה הביאה את השגותיה כנגד פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בבאר-שבע, וערעורה התקבל. הוחלט להרשיע את המבקש, והוא הועמד בפיקוח שרות המבחן בנוסף לחיובו לבצע שירות לתועלת הציבור. וכך נומקה החלטה זו:

"הכלל הוא שאדם צריך להיות מורשע משמתברר שעבר עבירה. אי הרשעתו הינו יוצא מן הכלל ובמקרה שלפנינו אין זה ראוי להימנע מהרשעה.

מתפקידו של רואה החשבון לאמת ולאשר מסמכים המוגשים מטעם הנושים לפקיד מס הכנסה. שלטונות המס סומכים על נכונות מסמכים שהוגשו לאחר שרואה החשבון אישר אותם" (עמוד 7 לפסק-הדין).

3.

עתה עותר המבקש ליתן לו רשות לערער, הואיל ולהשקפתו, נסיבותיו האישיות מצדיקות להימנע מהרשעתו. עוד טוען הוא, כי בית-המשפט המחוזי שם עצמו בנעליו של בית-משפט השלום, ולא מילא תפקידו כערכאת ערעור, אשר מבקרת את החלטותיה של הערכאה הדיונית ומתערבת בהן רק מקום שמתגלה טעות. טעות כזו, לטעמו, לא נפלה בפסיקתו של בית-משפט השלום.

4.

דין הבקשה להידחות. טענות המבקש אינן מעוררות שאלה בעלת השלכות כלליות, באשר נוגעות הן לעניינו הפרטני בלבד, ועל כן אין הן מקימות עילה למתן רשות לערער ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 ) . כך או כך, עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות, אשר נתנו דעתן לטענותיו ולשאלת ההרשעה, וגם אם התוצאה אליה הגיעו היתה שונה, אין הדבר מצדיק ליבון נוסף בפני ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית.