רע"פ 4941/04 נ.פה אש בע"מ נ. מדינת ישראל

המבקש, חיימוב פניק, שימש כמנהלה הפעיל של חברת נ.פ.ה אש בע"מ (להלן: "החברה"), אשר עסקה במתן שירותי ניקיון. בשנת 1999 הוגש כתב אישום כנגד המבקשים לבית משפט השלום ברחובות, ובו נטען, כי בתאריכים שונים בשנים 1998-1999, הגישו המבקשים לשלטונות מס ערך מוסף ארבעה דו"חות תקופתיים, אליהם לא צורף אישור על תשלום המס, שהגיע אותה עת לסכום של 596,319 ₪. כן נטען, כי המבקשים הוציאו 15 חשבוניות מס מבלי לשלם את המס המגיע. בגין כל אלה יוחסו למבקשים עבירות לפי סעיף 117(א)(14), 118, ו-119 לחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975. במסגרת הסכם טיעון אותו גיבשו הצדדים, הודו המבקשים בעובדותיו של כתב האישום, ובעקבות כך הורשעו, ובית המשפט גזר לכל אחד מהם קנס בסך 150,000 ₪, ומבקש 2 נדון גם לתשעה חודשי מאסר ו-18 חודשי מאסר על-תנאי.

המבקש והחברה לא השלימו עם העונש שהושת עליהם, ואת השגותיהם כנגדו הם הביאו בפני בית המשפט המחוזי. המבקש טען כי המאסר שנגזר לו נוטה לחומרה, ונכון יהיה להעמידו על תקופה בה יוכל לשאת בו בדרך של עבודות שירות. כן נטען כי המבקש יתקשה לשלם את הקנס, וכי נכון לקצר גם את תקופת המאסר על-תנאי. לאחר ששמע את טיעוני הצדדים, החליט בית המשפט המחוזי לקצר את תקופת המאסר אותה העמיד על חמישה חודשים, תקופת המאסר על-תנאי הועמדה על שישה חודשים, והקנס הופחת לסכום של 75,000 שקלים.

עתה עותר המבקש לקבלתה של רשות ערעור, ובבקשתו הוא שב וטוען כי ראוי היה להמיר את עונש המאסר שהושת עליו בעבודות שירות. המבקש סבור כי עונש של מאסר בפועל אינו הולם את סוג העבירות בהן הורשע, וראוי היה להימנע ממנו גם לנוכח נסיבותיו האישיות.

לאחר שבחנתי את הבקשה ונספחיה, נחה דעתי כי דינה להידחות. הלכה היא כי רשות ערעור תינתן במשורה, ורק כאשר המבקש מעלה סוגיה משפטית כללית, החורגת מעניינים של הצדדים המתדיינים, ולא כזו היא הבקשה שבפני. כך או כך, השגותיו של המבקש המכוונות כולן כנגד חומרת העונש, נבחנו לגופן על ידי שתי ערכאות ואין עילה לבחינתן על ידי ערכאה שלישית.

הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של גזר הדין.