פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
4942/12
לפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אבי אסרף
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי בחיפה מיום 14.5.12 בעפ"ת 18114-03-12 ועפ"ת 46414-02-12
שניתן על ידי כבוד השופט אברהם אליקים
בשם המבקש:
עו"ד בני כץ
החלטה
לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (עפ"ת 18114-03-12 ו-עפ"ת 46414-02-12, כבוד השופט א' אליקים ) מיום 14.5.2012, במסגרתו נדחה ערעור על החלטת בית משפט השלום בחיפה (תיק 4420-12-11, כבוד השופט ש' בנג'ו ) מיום 16.2.2012. במסגרת ההחלטה נדחתה בקשה לביטול פסק דין שניתן בתיק ביום 9.2.2012, בהעדר המבקש ובא כוחו.
המבקש קיבל דו"ח בגין עבירת מהירות ביום 2.7.2011 וביקש להישפט. הדיון בתיק נקבע ליום 9.2.2012. לדיון זה לא התייצבו המבקש ובא כוחו, ומשכך ניתן פסק דין בהעדר, במסגרתו הורשע המבקש ונגזר עליו קנס בסכום של 1,000 ש"ח. ביום 16.2.2012 הגיש המבקש בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. על פי הבקשה, הסיבה לאי התייצבות בא כוח המבקש היא עקב בדיקה רפואית שנערכה לאשתו. בית המשפט דחה את הבקשה וקבע כי האישור הרפואי שצורף לה אינו מהווה אינדיקציה לשהותו של המבקש עצמו בבית החולים. מכל מקום, בית המשפט קבע כי אף לו היה המבקש בבית החולים, הרי שהטיפול הסתיים בשעת לילה לא מאוחרת (מעט לאחר חצות) ואינו מסביר את אי התייצבותו לדיון. לצד זאת, קבע בית המשפט כי אין חשש לעיוות דין, נוכח קיומה של ראשית הודיה בתגובת המבקש לדו"ח. על החלטה זו הגיש המבקש ערעור לבית המשפט המחוזי.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור. במסגרת זאת, קבע בית המשפט המחוזי כי בדין נתן בית משפט השלום פסק דין בהיעדר, מקום בו לא התייצב המבקש, ולא הונחה על שולחן בית המשפט בקשה לדחיית מועד דיון במועד ועם האישורים הנדרשים. בהמשך לכך, בחן בית המשפט את טענת המבקש בדבר קיומה של סיבה מוצדקת להיעדרותו מהדיון (וזאת, נוכח העובדה כי המבקש כלל לא טען שישנו חשש לעיוות דין). בית המשפט קבע כי המבקש לא הציג כל טעם מדוע לא התייצב לדיון, וכי כל שנטען הוא שבא כוח המבקש לא יכול היה להתייצב לדיון. בנסיבות אלו, וכל זמן שלא קיבל המבקש פטור מהתייצבות, היה עליו להתייצב, ואין נפקא מינה אם משרד בא כוחו פטר אותו על דעת עצמו מהתייצבות. מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי.
במסגרת הבקשה, שב המבקש וטוען את אותן הטענות שנבחנו על ידי שתי ערכאות ונדחו. לשיטתו, משלא יכול היה בא כוחו להתייצב לדיון, ממילא התייתרה התייצבותו. עוד טוען המבקש כי הבקשה לדחיית מועד הדיון הגיעה לידי בית המשפט באיחור רק בשל שביתת הסתדרות העובדים שהתקיימה באותו יום וכי אלמלא השביתה הייתה מתקבלת הבקשה במועד.
דין הבקשה להידחות על הסף, ללא צורך בתגובת המשיבה.
כידוע, בקשת רשות ערעור תתקבל רק במקום בו מעוררת הבקשה סוגיה עקרונית ציבורית חדשה שטרם נדונה או במקרים חריגים בהם ימצא בית המשפט לנכון לקבלה משיקולי צדק ( ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)).
במסגרת הבקשה שלפניי המבקש כלל אינו טוען לקיומה של סוגיה כללית המצדיקה את קבלתה, וכל טענותיו נוגעות לנסיבותיו הפרטניות. יתר על כן, כפי שציין בית המשפט המחוזי, המבקש כלל אינו טוען שישנו חשש לעיוות דין. די בכך כדי לדחות את הבקשה על הסף. בבחינת למעלה מן הצורך אציין כי לא מצאתי כל פגם בפסק דינו של בית המשפט המחוזי, המבוסס על הלכות שנקבעו על ידי בית משפט זה, שעל פיהן לא רשאי בעל דין לפטור עצמו מהתייצבות להליך מבלי שקיבל אישור לכך מבית המשפט.
סוף דבר, הבקשה נדחית.
ניתנה היום,
י"ט באב התשע"ב (7.8.2012).
ש ו פ ט