רע"פ 4964/10 מוסטפא חוגיראת נ. מדינת ישראל

לבקשה זו לא ניתן להיעתר. רשות לקיומו של ערעור שני נועדה לבירורן של שאלות משפטיות החורגות מענינו של בעל הדין המסוים, או לתיקונו של עיוות דין – ככל שנפל בהכרעתן של הערכאות הראשונות. המבקש, התולה את עתירתו בייצוג משפטי לקוי בערכאה הראשונה ובכך שהיה מקום לאפשר לו לשאת את מאסרו בעבודות שירות, אינו מעלה שאלה מסוג זה. הטענה כי בא-כוחו – אחד מארבעה עורכי-דין אותם החליף לאורך ההליך, הטעה אותו לסבור כי נקשר בעניינו הסדר טיעון ובו ויתרה התביעה על עונש מאסר, הוכחשה מכל וכל במכתבו המצורף של אותו סנגור, וחשוב מכך – היא לא נזכרה כלל בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי, שם היה מקומה להתברר. באשר לאופן הנשיאה בעונש, הרי שהדבר נשקל בידי שתי ערכאות שמצאו כי חומרתן של העבירות – תקיפה חוזרת ונשנית של ילדיו תוך השמעתם של איומים קשים, מצדיקה מאסר מאחורי סורג ובריח. מכך אין כל יסוד לשנות.

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועמה נדחית הבקשה לעכב את ביצוע העונש.