רע"פ 4971/21 סלים עסלי נ. מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז – לוד (כב' השופט העמית י' צלקובניק ) בעפ"ת 19576-04-21 מיום 16.6.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה במחוז מרכז בת"ד 10896-01-19.

רקע והליכים קודמים

1.

המבקש הורשע על פי הודאתו בכתב אישום מתוקן, בעבירות הפקרה אחרי פגיעה ונהיגה רשלנית אשר גרמה לתאונת דרכים בה נחבל אדם, לפי סעיפים 64א(א) ו-62(2) בשילוב סעיף 38(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בהתאמה.

על פי עובדות כתב האישום, הגיע המבקש לפקק בכביש 55 בשעה 14:27 בצהריים, באור יום, בראות טובה ובמזג אויר נאה. הוא לא האט או בלם ופגע בעוצמה ברכב בו נהגה אישה בשבוע ה-27 להריונה (להלן: הנהגת ). רכבה נדחף קדימה ופגע עם חזיתו בחלקו האחורי של רכב נוסף. המבקש עצר את נסיעתו, יצא מן הרכב, והבחין בנהגת משוחחת בטלפון בזמן שנהג אחר אמד את מצבה הרפואי. בשלב זה, חזר המבקש לרכבו והחל בנסיעה תוך שהוא עובר לנתיב הנגדי, וברח לכיוון שכם. בסמוך לכך, הגיע לעיר קלקיליה, שם דיווח בכזב כי רכבו נגנב בטרם היה מעורב בתאונה.

כתוצאה מהתאונה, פונתה הנהגת לבית החולים כשהיא סובלת מבחילות והקאות ומכאבים בגפיים העליונות ובבטן. בנוסף, נגרמו נזקים לכלי הרכב, לרבות נזקים שגרמו לאיסור שימוש בכלי הרכב שנפגעו.

2.

בעניינו של המבקש התקבלו שני תסקירי שירות מבחן. מן התסקירים עולה כי למבקש 12 הרשעות קודמות בתחום התעבורה וכן תלויים ועומדים כנגדו שני תיקי מב"ד בגין עבירות אלימות והפרת הוראה חוקית. שירות המבחן נמנע מלבוא בהמלצה שיקומית בעניינו, אך ציין כי יתכן וענישה מוחשית תחדד עבורו את חומרת התנהגותו.

3.

בגזר הדין, העמיד בית משפט השלום את מתחם הענישה על מספר חודשים שניתן לרצותם בדרך של עבודות שירות ועד ל-18 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שנתן דעתו על עברו הפלילי המכביד של המבקש בתחום התעבורה, ובפרט על כך שהמבקש נהג בזמן פסילה שלוש פעמים לאחר האירוע מושא כתב האישום ואף ריצה בעבר מאסר בגין עבירות של נהיגה בפסילה; על תסקירי שירות המבחן; על חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות; וכן על כך שהמבקש הודה באשמה ולקח אחריות על מעשיו – גזר עליו בית המשפט 9 חודשי מאסר בפועל, פסילה לתקופה של 5 שנים, פיצוי בסך 20,000 שקלים וכן מאסר ופסילה מותנים.

4.

המבקש ערער לבית המשפט המחוזי על חומרת עונשו, וערעורו נדחה. מכאן הבקשה לרשות ערעור ובקשת עיכוב הביצוע שלפניי.

נימוקי הבקשה

5.

לטענת המבקש, עונשו אינו מתחשב בנסיבות שונות שראוי כי ייזקפו לזכותו, בהן: העובדה שירד מרכבו וראה כי הנפגעת בתאונה משוחחת בטלפון; כי אזרחים נוספים נוכחים בסביבתה; כי הבחין באדם חמוש בזירת התאונה, המצויה בשטחי איו"ש, וכי התאונה התרחשה בתקופה מתוחה מבחינה ביטחונית; כי הפגיעה במבקשת אינה משמעותית; ועוד.

בנוסף, טוען המבקש כי בית משפט קמא פירש באופן שגוי את הנחיית פרקליט המדינה 2.27 שעניינה מדיניות התביעה בעבירת ההפקרה, וכי מן המקרה עולה שאלה עקרונית הנוגעת לאפשרות להטיל עונש מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות, על אדם שביצע עבירות נוספות לאחר שהוגש נגדו כתב אישום. כן נטען כי עונשו של המבקש חורג לחומרא ממדיניות הענישה הנהוגה.

דיון והכרעה

6.

לאחר עיון בבקשה ובנספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות.

7.

הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן רק במקרים בהם מתעוררת סוגיה עקרונית החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, או כאשר קיים חשש ממשי לעיוות דין או לאי צדק מהותי (רע"פ 4131/21 אבו סעלוק נ' מדינת ישראל (14.6.2021)). עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה.

8.

חרף האצטלה העקרונית שניסה המבקש לשוות לבקשתו, הרי שבמהותה היא ממוקדת בחומרת העונש שנגזר עליו. כידוע, הלכה היא כי אין ליתן רשות ערעור בעניין העונש, אלא אם מתקיימת בעונש שהוטל סטייה ניכרת ממדיניות הענישה המקובלת והראויה (רע"פ 4612/21 קרוט נ' מדינת ישראל (1.7.2021)). לא מצאתי בטענות המבקש בעניין זה ממש (ראו והשוו, למשל: רע"פ 3612/16 אסור נ' מדינת ישראל (15.5.2016); רע"פ 6823/13 בראנץ נ' מדינת ישראל (28.11.2013)). זאת, בפרט בשים לב לעברו הפלילי המכביד בתחום התעבורה, לכך שביצע עבירות נוספות לאחר הגשת כתב האישום, וכן להמלצות שירות המבחן בעניינו. בזאת די כדי לדחות את הבקשה.

9.

למעלה מן הצורך, יוער כי ככלל יתר טענות המבקש הועלו בפני בית משפט קמא ונדחו לגופן, ובוודאי שהן אינן מעלות כל שאלה משפטית עקרונית או חשש לעיוות דין המצדיקים ליתן למבקש רשות ערעור.

10.

סוף דבר, הבקשה נדחית. ממילא נדחית עמה גם בקשת עיכוב הביצוע.