החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5015/04 שמואל גרין (גריימן) נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

דיני עונשין · ערעור על חומרת עונשבקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי, בקשה לעיכוב ביצוע

כיסוי התקציר אינו ידוע: בכרטיס זה לא תועד אם גוף המסמך וסיום ההכרעה נכללו במלואם. יש לעיין במקור המלא.

המבקש הגיש בקשת רשות ערעור על גזר דין של בית המשפט המחוזי, שדחה את ערעורו על עונש של שמונה חודשי מאסר בפועל, והתייחס אך ורק לחומרת העונש. בית המשפט העליון קבע כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מצדיקה בדרך כלל רשות ערעור, ולא מצא מקרה חריג. הבקשה ובקשת עיכוב הביצוע נדחו.

העובדות

המבקש הורשע על יסוד הודאתו בקשירת קשר לביצוע פשע ובסחיטה באיומים ונידון לשמונה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי דחה את ערעורו על גזר הדין. הבקשה לרשות ערעור התייחסה אך ורק לחומרת העונש.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום להתיר ערעור לבית המשפט העליון על חומרת העונש בלבד?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש כשלעצמה אינה די בדרך כלל כדי להרשות ערעור לפני בית המשפט העליון

    ״חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • עיכוב ביצוע
  • קשירת קשר לביצוע פשע
  • סחיטה באיומים
  • גזר דין
  • מאסר בפועל

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

5015/04

בפני:

כבוד השופטת מ' נאור

המבקש:

שמואל גרין (גריימן)

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 7756/03 מיום 22.4.2004 משניתן על ידי כבוד

השופטים: הכט, רביד ואפעל-גבאי; ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש: עו"ד אריה

נח

החלטה

1.בקשת רשות ערעור זו, ועמה בקשה לעיכוב ביצוע, הגיעה ללשכתי אתמול, 30.5.04 בשעות אחרי הצהרים. פסק הדין של בית המשפט המחוזי, שניתן עוד ביום 22.4.04, קבע שעל המבקש להתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום בו הוגשה הבקשה עד השעה 12:00.

2.המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בבית המשפט השלום בירושלים (כב' השופט ר' כרמל) בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וסחיטה באיומים. דינו נגזר לשמונה חודשי מאסר בפועל וחמישה חודשי מאסר על תנאי. המבקש ערער על גזר הדין לבית המשפט המחוזי בירושלים. בית המשפט (כב' השופטים י' הכט, מ' רביד וא' אפעל-גבאי) דחה את ערעור, בקובעו כי "מדובר במעשים בזויים, שיש בהם פגיעה בצנעת הפרט ובכבוד האדם". כן קבע בית המשפט כי "בית משפט קמא נהג באיפוק" כאשר גזר את עונשו של המבקש, "תוך התחשבות בכל הנסיבות האישיות והשיקולים לקולא שעמדו לזכותם".

3.על רקע דברים אלה באה בקשת רשות ערעור זו. הבקשה מתייחסת אך ורק לחומרת העונש שהושת על המבקש.

4.דין הבקשה להידחות. ידוע הוא הכלל לפיו "חומרת העונש כשלעצמה לא די בה, בדרך כלל, כדי להרשות ערעור לפני בית משפט זה" (רע"פ 04 / 227 גבריאלי מכלוף נ' מדינת ישראל (טרם פורסם)), הענין נשוא הערעור אינו מצדיק סטייה מכלל זה.

5.הבקשה נדחית, ועמה הבקשה לעיכוב ביצוע.

ניתנה היום,י"א סיון,

תשס"ד (31.5.2004).

ש

ו פ ט ת

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1חומרת העונש כשלעצמה אינה די בדרך כלל כדי להרשות ערעור לפני בית המשפט העליון