רע"פ 5021/99 קמרן דוכניאן נ. מדינת ישראל

בית משפט השלום בירושלים לא כיבד הסדר טיעון שנערך בין המדינה לבינו, לפיה יוארך עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו והמבקש יועמד בפיקוח שירות המבחן. במקום זה הוא השית על המבקש עונש מאסר לריצוי בפועל וכן הפעיל את המאסר על תנאי, בחלקו בחופף לעונש המאסר ובחלקו במצטבר. ערעורו של המבקש לבית המשפט נדחה. לפנינו בקשת רשות לערער על פסק הדין.

בבקשה זו העלה פרקליטו החדש של המבקש לראשונה את הטענה שבית משפט השלום לא הזהיר אותו שאינו כבול בהסדר הטיעון והוא הודה בעובדות רק משום שהאמין שבכך יחסוך לו את עינוי הדין ושכמובטח לו הוא לא ישלח למאסר.

חרף העובדה שהטענה האמורה הועלתה לראשונה בערכאה זו הסכים מר כרמל סגן לפרקליטת המדינה, ברוב הגינותו כי במכלול נסיבות הענין מן הראוי לבטל את ההרשעה ולהחזיר את הענין לבית שמפט השלום "לשם נהולו עד תום". עמדה זו מקובלת עלינו.

לפיכך אנו נותנים למבקש רשות לערער ומקבלים את הערעור, במובן זה שהרשעתו, גזר דינו והסדר הטיעון יבוטלו והענין יחזור לבית משפט השלום על מנת שהוא ידון במשפט מראשיתו.