פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5042/08 - א'
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
אלברט אדרי – ת.ז. 62970058
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 16.4.08 בע"פ 323-01-08 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: א' טל, ז' כספי וב' ארנון
ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
בעצמו
החלטה
המבקש הורשע בבית משפט השלום ברמלה (פ 1948/05) בעבירה של הסעה שלא כדין, לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952.
על פי המתואר בכתב האישום המתוקן, ביום 17.6.2003 בשעה 06:00 או בסמוך לכך הסיע המבקש באוטובוס אשר בחזקתו, מחשמונאים ולכיוון לוד עד למעצרו בצומת לפיד על ידי מחסום מג"ב, 10 תושבי אזור אשר שוהים בישראל שלא כדין.
ביום 8.5.2007 הרשיע בית משפט השלום (כבוד השופטת נ' קפלינסקי) את המבקש בעבירה אשר יוחסה לו בכתב האישום המתוקן וזאת על בסיס הודאתו.
ביום 14.11.2007, לאחר שמיעת הטיעונים לעניין העונש מפי הצדדים, בית המשפט בחר שלא למצות את הדין עם המבקש מאחר והצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו לא עתרה המשיבה ליותר מעונש מאסר של 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות. על כן, גזר בית המשפט על המבקש מאסר בפועל למשך 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות, מאסר על תנאי של 6 חודשים למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא כל יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל וקנס כספי בסך 5,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתם,
על גזר דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי מרכז (ע"פ 323-01-08).
בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים א' טל , ז' כספי ו ב' ארנון ) לא מצא כל הצדקה להתערבות בגזר דינו של בית משפט השלום, ששקל את מכלול השיקולים הרלוונטיים למקרה, כגון מצבו הבריאותי של המבקש, עברו הפלילי שכולל הרשעה בעבירת העסקה של שוהים בלתי חוקיים (להלן: תיק ההעסקה הבלתי חוקית) וחומרת העבירה. על כן, ערעורו של המבקש נדחה.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, בגדרה עותר המבקש להקלה בעונשו לאור מצבו הבריאותי אשר הידרדר מאז מתן גזר הדין, ולאור העובדה כי לטענתו, בתיק ההעסקה הבלתי חוקית ניתן לו ייעוץ על ידי התובעת שלא לאחד את התיק עם העניין שבפניי, וכי אם הוא היה מבקש את האיחוד, היה מסיים את ריצוי עונשו מזמן. בד בבד עם בקשת רשות הערעור הגיש המבקש גם בקשה לעיכוב ביצוע העונש שהוטל עליו.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה .
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירות אותן ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער, כי אף לגופו של עניין, דין הבקשה להדחות. אין בידי לקבל את הטענה כי יש להתחשב לקולא בעובדה שאם היו מאוחדים שני התיקים (תיק ההעסקה הבלתי חוקית והתיק הנוכחי), היה המבקש מסיים את ריצוי עונשו מזמן. לא נעלמו מעיניי נסיבותיו האישיות של המבקש ובפרט מצבו הבריאותי הקשה, אולם מדובר בהתנהגות חמורה של המבקש, בנוסף לעובדה כי זו לא הרשעתו הראשונה בעבירות מסוג זה. בקשתו נשקלה על ידי הערכאות הקודמות והעונש שהוטל עליו הינו עונש הולם המתחשב במכלול השיקולים הרלוונטיים.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית בזאת, וממילא מתייתר הדיון בבקשה לעיכוב ביצוע.
ניתנה היום, ח' בסיון התשס"ח (11.6.2008).
ש ו פ ט