רע"פ 5046/00 ניקולאי סמרני נ. מדינת ישראל

המבקש הובא לדין בבית משפט השלום בגין 8 אישומים שעניינם עבירות אלימות ואיומים שביצע כלפי בני משפחה, והפרת הוראות חוקיות שעל פיהן נאסר עליו להיכנס לביתו. במסגרת הסדר טיעון שנערך על דעת הסניגור שייצג את המבקש, נמחק האישום השמיני מכתב האישום, והמבקש הורשע על פי הודאתו בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לאחר שנשמעו טענות לעונש נגזר דינו של המבקש והוא נדון ל5- חודשי מאסר. בית משפט השלום הביא בחשבון העונש לקולא את קשיי הקליטה בהם נתקל המבקש, את נורמות ההתנהגות שהביא עמו מארץ מוצאו ואת העובדה שהוא מוצא נחמה בשתיית משקאות משכרים.

המשיבה ערערה על גזר-הדין לבית המשפט המחוזי. לאחר שנשמעו טענות הצדדים, קיבל בית המשפט המחוזי את הערעור, והעמיד את תקופת המאסר בפועל שעל המבקש לרצות על 10 חודשים, תחת התקופה בת 5 החודשים שנקבעה בבית משפט השלום.

טענתו המרכזית של המבקש היום היא כי לא יוצג כראוי על-ידי הסניגורים שייצגו אותו בבית משפט השלום ובבית המשפט המחוזי, אשר מונו על-ידי הסנגוריה הציבורית, וכי הוא הוטעה לסבור כי נתקיים הסדר טיעון בינו לבין המשיבה לעניין העונש.

המשיבה מתנגדת לבקשה. היא מציינת כי לא נמצא פגם בדרך בה יוצג המבקש בערכאות השונות, וכי גם העונש שהוטל עליו בסופו של דבר אינו עונש חמור.

הסנגוריה הציבורית הגישה נייר עמדה מקדמית ובו ציינה כי הגיעה למסקנה כי אין לאמץ את טענות המבקש, הן לעניין ייצוגו בבית המשפט המחוזי והן לעניין קיומו של הסדר טיעון לעניין העונש. לאחר בדיקה יסודית שערכה, באה הסנגוריה הציבורית לכלל מסקנה כי לא נתקיימו התנאים הדרושים למתן ערעור בערכאה שלישית.

ואכן, אין הבקשה מצביעה על עילה המצדיקה מתן רשות ערעור. לגוף הדברים, העבירות בהן הורשע המבקש הן עבירות חמורות, והעונש שנגזר עליו בבית המשפט המחוזי אינו מופרז לחומרא.

הבקשה נדחית.