פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5090/04 - א'
בפני:
כבוד השופטת מ' נאור
המערער:
ג'יאד צאנע
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור
בשם המבקש: עו"ד מוחסן אלסאנע
החלטה
1.לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בע"פ 70981/03, מיום 15.5.04 (כב' השופטים ד' ברלינר – ס. נשיא, ז' המר, י' שיצר). יחד עם בקשת רשות הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר אשר הוטל על המבקש בבית משפט השלום, ואשר – לאחר דחיית הערעור – עוכב ביצועו על ידי בית המשפט המחוזי עד ליום 1.6.04.
2.נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה והתחזות לאדם אחר. בבית משפט השלום ברמלה (כב' השופט שמואל ברוך – ס. נשיא) הורשע המבקש – על פי הודאתו – בביצוע העבירות. הכרעת הדין ניתנה ביום 2.9.02. לאחר שהוזמן תסקיר מבחן, נגזר דינו של המבקש ביום 5.5.03. בגזר הדין צויין כי תסקיר המבחן לא היה חיובי וכי בעבירות של נהיגה בפסילה מורה ההלכה כי יש להטיל עונשי מאסר לריצוי בפועל. על המבקש הוטלו 9 חודשי מאסר בפועל ו- 10 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים. רשיונו נפסל למשך שנתיים.
3.ערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי התמקד בעונשו של המבקש ובעיקר במרכיב המאסר בפועל. בית המשפט המחוזי קבע כי חומרת מעשיו של המבקש התבטאה לא רק בנהיגתו תחת פסילה, אלא גם בכך שהשתמש ברשיון נהיגה של אחר והציג רשיון זה לשוטר. צוין כי למבקש היו תקופות פסילה נוספות בעבר וכי גם תסקיר המבחן איננו חיובי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור.
4.טענותיו של המבקש בבקשה שלפניי כוללות ביקורת על בית המשפט המחוזי אשר לא דרש תסקיר מבחן משלים בעניינו. המבקש טוען כי הוא נפסל מינהלית בלא שניתנה לו זכות טיעון ועל כן הפסילה נעשתה בחוסר סמכות. לבסוף, טוען המבקש כי לא היה מקום להטיל עליו עונש מאסר בפועל ובפרט לא לתקופה כה ארוכה. המבקש מבקש כי בית המשפט יקל בעונשו, או לחילופין, כי בית המשפט יורה על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לצורך הכנת תסקיר משלים וכדי שיוכל להעלות טענות נגד הפסילה המינהלית.
5.דין הבקשה להידחות. בית המשפט המחוזי לא היה חייב להורות על הכנת תסקיר משלים בעניינו של המבקש, והוא היה רשאי להסתמך על התסקיר אשר הוכן עבור בית משפט השלום. אין במקרה זה חובת תסקיר. טענותיו של המבקש נגד הפסילה המנהלית לא הובאו בבית משפט השלום, בפניו הודה המבקש בעבירות. בין כך ובין כך הן לא יועילו למבקש (ראו: רע"פ 4398/99 עינת הראל נ' מדינת ישראל, פ"ד נ"ד(3), 637). לבסוף, אף את טענותיו של המבקש לעניין חומרת עונשו אין לקבל. כלל ידוע הוא כי בית המשפט העליון לא ידון בערעור בגלגול שלישי המבוסס על חומרת גזר הדין בלבד.
6.הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונשו כפי שנקבע.
ניתנה היום, י"א סיון, תשס"ד (31.5.2004)
ש ו פ ט ת