פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
510/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
עוזי קרן
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל-המשרד לאיכות הסביבה
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 9.1.08 בע"פ 4133/07 שניתן על-ידי כבוד השופטים:
י' פלפל – נשיא, נ' הנדל – סג"נ וצ' צפת
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום באילת (פ 1621/05) בגין עבירה של אי ציות לצו ניקוי, לפי סעיפים 13ב, 13(ב)(5) ו-13(ד) לחוק שמירת הניקיון, התשמ"ד-1984 (להלן: חוק שמירת הניקיון ).
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 14.3.2004 נמסר למבקש צו ניקוי לפי סעיף 13ב לחוק שמירת הניקיון שהורה עליו לפנות עד חיום 1.4.2004 גרוטאת כלי שייט המכונה "ריוונג'" (להלן: כלי השייט ), אשר הייתה בבעלותו במועד הרלוונטי, שהושלך ברשות הרבים בצד המזרחי של הלגונה המערבית באילת. המבקש לא ביצע את צו הניקוי עד להגשת כתב האישום.
ביום 29.1.2007 הרשיע בית משפט השלום באילת (כבוד סגנית הנשיא ד' בלטמן קדראי ) את המבקש בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום. בית המשפט קבע כממצאים שבעובדה כי צו ניקוי אכן הוצא ביום 14.3.2004 ואף הומצא למבקש באותו יום. עוד נקבע כי כלי השייט הוא אכן גרוטאה. בנוסף, בית המשפט דחה את טענת המבקש לעניין פגמים בהוצאת צו הניקוי.
ביום 20.3.2007 גזר בית משפט השלום על המבקש קנס בסך 25,000 ש"ח או 20 ימי מאסר תמורתם; וכן חייב אותו לחתום על התחייבות עצמית בסך 50,000 ש"ח כי יימנע תוך שנתיים מלעבור עבירה לפי חוק שמירת הניקיון.
על פסק דינו של בית משפט השלום ערער המבקש לבית המשפט המחוזי בבאר-שבע (ע"פ 4133/07). טענתו היחידה לעניין הכרעת הדין הייתה כי בית משפט השלום שגה בכך שהתעלם מהסכם מכר כלי השייט מיום 22.3.2004 (להלן: ההסכם ) וכי מרגע שהסכם זה נחתם, אין לו עוד עניין ושייכות לספינה, ועל כן יש לבטל את הכרעת הדין.
בית המשפט המחוזי (כבוד הנשיא י' פלפל , סגן הנשיא נ' הנדל והשופטת צ' צפת ) דחה את הערעור בציינו כי המבקש זנח בסיכומיו בבית משפט השלום את הטענה בדבר מכירת כלי השייט וכי אף בהתעלם מהפן הפרוצדוראלי, לא נמצא כי נפלה שגגה בהכרעת הדין נשוא הערעור, שכן מכר כלי השייט, באם אכן נמכר, בוצע לאחר הוצאת צו הניקוי ומסירתו למערער, ובנסיבות אלו אין בו כדי לפטור אותו מהאחריות הפלילית.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי לפי תקנה 197(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי ), יש לבטל את פסק הדין מהסיבה כי לא הוגש לידי בית המשפט המסמך המקורי של ההסכם.
דין בקשת רשות הערעור להידחות, וזאת אף מבלי לבקש את תגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)(להלן: חניון חיפה )). בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת חניון חיפה . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. אין חולק כי המבקש היה הבעלים של כלי השייט ביום המצאת הצו, וכי הוא קיבל את הצו. הסכם המכירה נכרת במועד מאוחר יותר מיום המצאת הצו ועל כן, וכפי שקבע בית משפט השלום, אין ההסכם מעלה או מוריד לגבי אחריות המבקש לעניין הצו ואחריותו להסרת כלי השייט.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"א באדר ב התשס"ח (18.3.2008).
ש ו פ ט