רע"פ 5128/21 אחמד סלאמה נ. מדינת ישראל

1.

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז-לוד (השופט העמית א' טל , השופטת מ' ברנט והשופט ש' בורנשטין ) ב-ע"פ 54661-03-21 מיום 27.6.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בכפר סבא (השופט

ע' פרייז ) ב-ת"פ 4738-02-18 מיום 17.2.2021.

2.

ביום 5.12.2019 הורשע המבקש על פי הודאתו בעובדות כתב האישום המתוקן אשר ייחסו לו עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות לפי סעיפים 334 ו-335(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז–1977 (להלן: חוק העונשין ).

3.

כעולה מכתב האישום המתוקן, המבקש ואחיו מחמוד (להלן: מחמוד ), מתגוררים בסמוך לאקרם ואחמד חטיב (להלן בהתאמה: אקרם ו- אחמד, וביחד: המתלוננים ).

לאחר שמחמוד סיפר למבקש כי הותקף על ידי אחד המתלוננים, ביום 17.3.2017 החל ויכוח בין אקרם לבין המבקש ומחמוד, בעקבותיו תקפו האחרונים את המתלוננים. מחמוד השתמש במקל ואגרופן לשם התקיפה, והמבקש הכה אותם.

כתוצאה מהתקיפה, נגרמה לאקרם חבלה חודרת בלחי שהצריכה טיפול רפואי, תפרים, קיבוע וטיפול פלסטיקאי, וכן גרמה לחתך בראשו; לאחמד נגרם חתך קרקפתי וחתכים במצחו; והמבקש נחבל בראשו.

4.

בגזר דינו, עמד בית משפט השלום על חומרת העבירה בה הורשע המבקש, הפוגעת בשלמות הגוף, ביטחונו האישי של הפרט והאוטונומיה שלו על גופו. צוין כי המבקש אמנם לא אחז בכלי תקיפה, אך משתקף את המתלוננים בצוותא חדא עם אחיו, סביר כי תרם תרומה עובדתית לחומרת החבלות שנגרמו.

הודגש, כי מעשי המבקש גרמו לנזקים פיזיים אשר הצריכו טיפול רפואי של ממש, כאשר נראה כי המבקש ומחמוד לא הגיעו למקום "דרך מקרה" – כי אם בשעת לילה מאוחרת, לאחר שמחמוד אמר למבקש כי הותקף על ידי אחד המתלוננים. בנסיבות אלו, קבע בית המשפט, נראה כי עובר להגעתו, המבקש לקח בחשבון את האפשרות שהדברים יגיעו לכדי התלקחות אלימה.

בית משפט השלום סבר כי מתחם הענישה הראוי במקרה זה נע בין 15 ל-36 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, וכן רכיבים כספיים, לכל הפחות פיצויים למתלוננים. כנימוקים לקולא צוין דבר הודאת המבקש, נטילת אחריות במשפטו, וכתוצאה מכך החיסכון בזמן השיפוטי, שאף גרם למתלוננים להימנע ולשוב בעדויותיהם לחוויית התקיפה שעברו.

כמו כן, צוין כי בהיעדר אופק שיקומי "ונוכח סיכון מסוים לכלל", אין מקום לסטות לקולא ממתחם העונש ההולם שנקבע בעניין המבקש ולהסתפק בעונש מאסר בפועל אשר ירוצו בדרך של עבודות שירות – כהמלצת שירות המבחן.

לאור כל אלה, קבע בית משפט השלום כי עונשו של המבקש יקבע על הרף התחתון של מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו; וכי לא מצא "לנכון להכביד עליו [המבקש – י' א' ] ועל משפחתו אף בהוספת רכיב של קנס". בהמשך לכך, נגזרו על המבקש 15 חודשי מאסר בפועל; 9 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג פשע, למשך 3 שנים; 6 חודשי מאסר על תנאי לבל יעבור עבירת אלימות מסוג עוון, למשך 3 שנים; ופיצויים למתלוננים בסך 6,500 ש"ח.

5.

ערעור המבקש על גזר דינו נדחה בפסק דינו של בית המשפט המחוזי.

נקבע כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית משפט השלום שהיה "מנומק היטב, סביר ומוצדק". הודגש, כי אין בתיקון כתב האישום לגבי מחמוד והרשעתו לפי סעיף 334 לחוק העונשין בלבד כדי לשנות מעונשו של המבקש, שממילא נמצא בתחתית מתחם הענישה שנקבע.

6.

מכאן הבקשה שלפניי, במסגרתה שב המבקש על טיעוניו כי לא ניתן משקל לעובדת תיקון כתב האישום של מחמוד, שותפו לעבירה, באופן המהווה, לשיטתו, אכיפה בררנית ועיוות דין.

המבקש מדגיש כי רק בשל שימוש אחיו בנשק קר הואשם בסעיף 335 לחוק העונשין, המוסיף חומרה לנסיבות ביצוע העבירה – משסעיף זה נמחק מכתב האישום של אחיו, ברי כי עונשו מחמיר עמו באופן בלתי מידתי, ומקים לו הגנה מן הצדק המצדיקה מתן רשות ערעור.

7.

דין הבקשה להידחות.

הלכה מושרשת היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במשורה, ורק במקרים אשר הדיון בהם מעורר שאלה משפטית או סוגיה עקרונית רחבת היקף החורגת מעניינו הפרטני של המבקש, וכן במקרים חריגים בהם התגלה חוסר צדק או עיוות דין קיצוני. יתרה מזאת, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן אך ורק במקרים נדירים שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 5173/ 21 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2021)).

8.

הבקשה דנן אינה עומדת באמות המידה האמורות – עונשו של המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה במקרים דומים, ואף מצוי בתחתית מתחם הענישה שנקבע על ידי בית משפט השלום, ועל כן קל וחומר שאינו חמור במידה המצדיקה התערבות "בגלגול שלישי".

9.

אף לגופו של עניין, איני סבור כי יש להתערב בעונשו של המבקש לאור שינוי כתב האישום של אחיו. מחמוד הורשע במסגרת הסדר טיעון בינו לבין המשיבה – נקבע זה מכבר כי במקרים אלו כוחה של ההשוואה בין נאשמים מוגבל, שכן מערך השיקולים הפועלים בגיבושו של הסדר טיעון רחב יותר מזה הקיים בבוא בית משפט לגזור את דינו של נאשם (רע"פ 3446/18 חרחש נ' מדינת ישראל (19.6.2018)).

10.

ויודגש – המבקש הורשע בעבירת אלימות חמורה, במסגרתה תקף את שני המתלוננים באופן שהוביל לפציעתם והצריך טיפול רפואי. יש להימנע מגישה סלחנית כלפי עבירות אלימות, ההולכות וגוברות במרחב הציבורי, וזאת על ידי שליחת מסר מרתיע לפיו העונש הראוי בגינן יהא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח (רע"פ 489/21 ביטאו נ' מדינת ישראל (26.1.2021)).

11.

לבסוף, יוטעם כי ריצוי עונש מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות הוא פריווילגיה, אשר בבסיסה עומדת תכלית שיקומית ((רע"פ 5512/20 לוי נ' מדינת ישראל (16.8.2020)).

במקרה דנן, תסקירי שירות המבחן אינם חד משמעיים ביחס למבקש, ומעידים כי הוא מתקשה לקחת אחריות מלאה על התנהגותו האלימה – על כן, איני סבור כי נסיבותיו מצדיקות סטייה לקולא ממתחם העונש שנקבע על ידי מתן האפשרות כי ירצה את עונשו בעבודות שירות.

אשר על כן, הבקשה נדחית.