רע"פ 5155/17 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

המערער הורשע בבית משפט השלום בהשתתפות ביחד עם עשרות צעירים בהתפרעות, במהלכה יידו המתפרעים אבנים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות משמר הגבול, והמערער עצמו יידה שתי אבנים תוך שהוא רעול פנים.

בגין כך הורשע המערער בעבירה של התפרעות וניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 274(1)(2)(3) ו-152 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. המערער, שהיה כבן 15 בעת הארוע, הורשע ונדון לשלושה חודשי עבודות שירות.

ערעור על פסק הדין נדחה בבית המשפט המחוזי, ועל כך נסבה הבקשה שבפנינו ב"גלגול שלישי".

2.

המבקש, אשר מיוצג על ידי הסניגוריה הציבורית, הלין בעיקר על הרשעתו והגיש נתונים המעידים, לטענתו, על פער ממשי בין אחוז ההרשעות של קטינים יהודים לעומת אחוז הרשעות של קטינים ערבים.

3.

נאמר בקצרה כי לא מצאנו שיש בבקשה שבפנינו כדי לעורר סוגיה כללית המצדיקה מתן רשות ערעור בגלגול שלישי, על אף המחלצות העקרוניות שביקש הסניגוריה לעטות על הבקשה.

אכן, התסקיר בעניינו של המערער הוא חיובי, ולכך ניתן משקל ברכיב העונש, אך הימנעות מהרשעה בעבירות כגון דא נתונה לשיקול דעת בית המשפט הגוזר דינו של הנאשם, ורשאי בית המשפט להרשיע נאשם קטין בעבירות כגון דא כאמירה נורמטיבית המתחייבת מהמציאות הבטחונית במזרח ירושלים ומשיקולי ההרתעה (השוו: ע"פ 6538/16 מדינת ישראל נ' פלוני (5.2.2017)).

מכל מקום, הענישה היא אינדבידואלית, ואיננו סבורים כי יש לקבוע מדיניות אחידה ונוקשה של הרשעת קטינים בכל מקרה ומקרה בעבירות מסוג זה.

לא למותר לציין, כי קטינים אחרים שהורשעו בהשתתפות באותה התפרעות נדונו גם למאסר מאחורי סורג ובריח, וקטינים אחרים הורשעו והושת עליהם של"צ. רוצה לומר, כי קיים מנעד ענישה בעבירות מעין אלה (וראה, בדומה, דחיית בקשה דומה למתן רשות ערעור – רע"פ 54/15 פלוני נ' מדינת ישראל (27.1.2015)).

4.

סוף דבר, שלא מצאנו ליתן רשות ערעור והבקשה נדחית.