רע"פ 5236/04 פלוני נ. מדינת ישראל

בפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופטים: י' גולדברג, ר' שטרנברג אליעז, ע' פוגלמן ) מיום 5.5.04, אשר דחה את ערעורו של המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום לנוער בתל-אביב (השופטת

ד' מרשק-מרום ) מיום 2.7.03.

ביום 14.3.01 הוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין, תשל"ז-1977. על-פי כתב האישום, ביום 30.11.00 השתמשו המבקש – שהיה אותה עת כבן 14 – ונער נוסף באופנוע השייך לאחר, ללא רשותו, ברחובות יפו. לתיק זה, צירף המבקש 7 תיקים נוספים במסגרתם הודה, בין היתר, בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא פוליסת ביטוח, נהיגה בחוסר זהירות, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בקלות ראש שגורמת לתאונת דרכים, הכשלת שוטר, החזקת סם והחזקת סכין. המבקש הורשע בעבירות המיוחסות לו על-פי הודעתו.

בית משפט השלום נתן דעתו לחומרת העבירות בהן הורשע מחד ולגילו הצעיר מאידך וגזר עליו 10 חודשי מאסר על תנאי אם יעבור משך 3 שנים עבירות בקשר לרכב; 6 חודשי מאסר על תנאי אם יעבור משך 3 שנים עבירות מסוג פשע לפי פקודת הסמים המסוכנים ו/או עבירה של החזקת סכין; התחייבויות בסך כולל של 8,000 ש"ח; קנס בסך 2,000 ש"ח; פסילת רישיון נהיגה לתקופה של 5 שנים; הפעלת עונש פסילת רישיון נהיגה למשך 6 חודשים שהושת עליו בתיק 32031/02 ביום 22.7.02 באופן מצטבר; ו – 6 שנות פסילה על תנאי מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 3 שנים.

בערעורו של המבקש לבית המשפט המחוזי כנגד עונש הפסילה בפועל שהושת עליו, טען בא-כוחו כי מבין 8 התיקים בהם דן בית משפט השלום, 3 כלל אינם קשורים בעבירות רכב ולמעשה רק 3 עניינם עבירות נהיגה. כן טען בא-כוח המבקש כי מרשו החליט לפתוח דף חדש וכי קבלת רישיון נהיגה הנה חלק בלתי נפרד מהליך שיקומו. כאמור, דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו של המבקש בציינו כי על אף שמדובר בתקופת פסילה ארוכה יחסית בגין עבירות שביצע המערער בהיותו קטין, המסוכנות הנשקפת מהמבקש בתחום התעבורה, הינה גבוהה.

בבקשתו טען בא כוח המבקש כי לשאלה העולה מפסק דינו של בית משפט קמא יש חשיבות ציבורית ומשפטית, החורגת מעניינם של הצדדים הישירים למחלוקת, וחזר על הטיעונים שהעלה בפני בית המשפט המחוזי, בדבר חומרת עונש הפסילה שהושת על מרשו.

לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור ובפסקי הדין של הערכאות שדנו בעניינו של המבקש, החלטתי לדחות את הבקשה. הלכה היא כי בית משפט זה נמנע מלהתערב בגזר דינו של מבקש, אשר נדון בשתי ערכאות ומובא לעיונו בגלגול שלישי, אלא במקרים חריגים ביותר המעוררים שאלות בעלות משקל ציבורי או משפטי משמעותי. המקרה שלפניי איננו נכלל בגדר החריג האמור. הטענות אותן טוען בא-כוח המבקש נדונו כבר – הן בבית משפט השלום והן בבית המשפט המחוזי – ולחלקן אף ניתן משקל ניכר בהחלטה שלא לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל.

למעלה מן הצורך אעיר כי מעיון בחומר שהונח בפניי מצטיירת תמונה של צעיר המהווה סכנה לציבור הנהגים והולכי הרגל. אמנם, ניתן לראות בבקשתו לצרף את כל התיקים שהיו תלויים נגדו ובהודאתו בהם תחילתה של דרך חדשה, אולם שיקומו, ככל שזה הכרחי, אינו יכול להתממש על הכביש, כפי שטען בא-כוחו. נראה לכאורה כי עונש מרתיע הינו חלק בלתי נפרד מהליך שיקומו של המבקש, ועונש הפסילה הממושך שהושת עליו נועד לכך.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.