רע"פ 5246/97 איאד מסעוד נ. מדינת ישראל

ערעור ראשון של המבקש על פסק דינו של בית המשפט לתעבורה נמחק, לאחר שבקשה למתן ארכה להגשתו נדחתה, ולדעת בית המשפט המחוזי הערעור הוגש באיחור.

לאחר שבקשה של המבקש להחזיר את הערעור לרשימת הערעורים בבית המשפט המחוזי נדחתה, הוגש על אותו פסק דין של בית המשפט לתעבורה ערעור שני. ערעור זה נדחה על ידי בית המשפט המחוזי, תוך שהוא מציין שהגשת הערעור היתה שימוש בלתי הוגן ובלתי נכון בהליכים. המבקש גם חוייב בתשלום הוצאות למדינה בסך 2,000 ש"ח.

על פסק דין זה של בית המשפט המחוזי הוגשה בקשה זו לרשות ערעור.

דין הבקשה להדחות. על פי עובדות המקרה, פסק הדין נמסר למערער לכל המאוחר ב21.1.97-, מועד בו הגיש לבית המשפט לתעבורה בקשה לביטול פסק הדין. ממועד זה ועד להגשת הערעור הראשון לבית המשפט המחוזי ביום 26.1.97 בודאי חלף המועד להגשת הערעור. נזכיר, שבית המשפט המחוזי החליט בפסק דינו בערעור הראשון שאין הצדקה למתן ארכה להגשת הערעור והערעור נמחק ללא שהוגשה בקשה לרשות ערעור על פסק דין זה.

עד ליום 21.7.97, מועד בו הוגש הערעור השני, בודאי עבר המועד להגשת הערעור. בנסיבות אלה, אין כל הצדקה למתן רשות ערעור.

המבקש קובל עוד על חיובו בהוצאות בסך 2,000 ש"ח. בהתחשב בנסיבות המקרה כמתואר, אין ליתן רשות ערעור גם על חלק זה של פסק הדין נשוא בקשה זו.

הבקשה לרשות ערעור נדחית.