רע"פ 5253/17 אשרף אבו סרייה נ. מדינת ישראל

הבקשה שבכותרת הועברה לטיפולי בעת האחרונה.

1.

במסגרת הבקשה מתבקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופטים: א' פרקש ,

נשיא; מ' דרורי ,

סגן נשיא; ע' שחם ), מיום 18.6.2017 בע"פ 38637-05-17, בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על הכרעת דינו וגזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופט

י' מינטקביץ )

בת"פ 18802-11-12. במסגרת גזר הדין הושתו על המבקש 16 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך של 60,000 ש"ח, או 4 חודשי מאסר תמורתו.

רקע והליכים קודמים

2.

ביום 11.2.2015 הגישה המשיבה נגד המבקש כתב אישום מתוקן, במסגרתו נטען כי המבקש נרשם כ"עוסק מורשה" על פי חוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975 (להלן: החוק ) בענף השיפוצים והחשמל. בין החודשים אוגוסט 2008 – דצמבר 2010 המבקש ניכה בדוחות התקופתיים שהגיש למע"מ מס תשומות בסך של 1,589,961 ש"ח בלא שהיו בידיו חשבוניות מס כדין. הוא הואשם ב-21 עבירות של ניכוי מס תשומות בלא שיש לו לגביו מסמך כאמור בסעיף 38 לחוק, וזאת בכוונה להתחמק מתשלום המס, בנסיבות מחמירות, עבירות לפי סעיפים 117(ב)(5) ו-117(ב2)(3) לחוק.

3.

יצוין כי בטרם תוקן כתב האישום, ביום 9.1.2014 הודה המבקש במיוחס לו והורשע על פי הודאתו. ברם, ביום 27.3.2014 ביקש המבקש לחזור בו מהודאתו משום שלדבריו איתר חלק מהחשבוניות אותן ניכה בדוחות מושא כתב האישום. לפיכך, הכרעת הדין בוטלה והתיק נקבע לשמיעת הוכחות.

4.

ביום 1.11.2015 התקיים דיון הוכחות בהיעדרו של המבקש, וזאת, לטענת בא-כוחו לאור העובדה שאושפז בבית חולים פסיכיאטרי. בהמשך, ביום 17.1.2016 טען בא-כוחו לראשונה כי המבקש לא היה כשיר לעת ההיא לעמוד לדין. בדיון הוצגו מסמכים רפואיים והמבקש הופנה לקבלת חוות דעת פסיכיאטרית. ביום 6.12.2016 לאחר קבלת חוות דעת המומחים, שמיעת עדויות וטענות הצדדים, הכריע בית משפט השלום בבקשה להפסקת ההליכים בשל העדר כשירותו של המבקש לעמוד לדין, בקובעו כך:

"לאור העדפתי את חוות דעתו של ד"ר שוורצמן ואת מסקנותיו ולאור התרשמותי הישירה מהנאשם, מסקנתי היא כי התנהגותו של הנאשם, כאילו אינו מתקשר עם סביבתו וסניגורו ואינו מתפקד, אינה נובעת ממצבו הנפשי אלא מהווה התנהגות מגמתית, אשר נועדה להביא להפסקת ההליכים המשפטיים. אמנם מהחומר הרפואי שהוצג עולה, כי הנאשם סובל מבעיות נפשיות, אך הן אינן עולות כדי מחלת נפש קשה ומצב פסיכוטי פעיל כרוני, כפי שנטען על ידי ההגנה. הנאשם לא יצר ספק בשאלת כשירותו לעמוד לדין ועל כן דוחה הבקשה להפסקת ההליכים." (ההדגשה שלי – ד.מ.).

5.

לאחר שקבע כי המבקש כשיר לעמוד לדין, ביום 27.3.2017 הרשיע בית משפט השלום את המבקש במיוחס לו בכתב האישום. לעניין מצבו הנפשי של המבקש הפנה בית המשפט להחלטתו האמורה מיום 6.12.2016, והוסיף כי:

"בשולי הדברים אומר, כי הטענה בדבר מצבו הנפשי של הנאשם עלתה רק לאחר שההליכים בתיק התנהלו עת ארוכה – ארוכה מדי – למעלה משנתיים וחצי, מבלי שהנאשם הציג ולוּ בדל ראיה לקיומן של החשבוניות אשר לטענתו קיבל ובהסתמך עליהן ניכה תשומות מס, או לקיומו של מנהל החשבונות שלטענתו מחזיק בחשבוניות. עניין זה מחזק את המסקנה כי מדובר בהתנהגות מגמתית, שעלתה כמוצא אחרון בהעדר טענות הגנה אחרות." (ההדגשה שלי – ד.מ.).

6.

ביום 6.4.2017 נגזר דינו של המבקש. בעת קביעת מתחם הענישה, התייחס בית המשפט, בין היתר, לגובה הסכום אותו ניכה המבקש שלא כדין ולמשך הזמן שבו ביצע את העבירות. בית המשפט התייחס לקולא לכך שהעבירות בוצעו ללא תחכום ומבלי שנעשה שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות. נקבע כי מתחם הענישה ההולם את העבירות הוא מאסר בפועל לתקופה שבין עשרה חודשים ועד שנתיים וחצי. בעת קביעת העונש בתוך המתחם, בית המשפט התחשב בכך שהמבקש לא קיבל אחריות למעשיו והתנהל באופן שהאריך את ההליכים וסרבלם. עוד הודגש כי המבקש לא הסיר את מחדליו וחוב המס שנוצר בשל מעשיו הוא חוב אבוד. לאור האמור השית בית המשפט על המבקש את העונשים המפורטים לעיל.

7.

ביום 18.5.2017 הגיש המבקש לבית המשפט המחוזי את ערעורו על הכרעת הדין וגזר הדין של בית משפט השלום. ביום 18.6.2017 דחה בית המשפט המחוזי את ערעורו והותיר את העונש על כנו. בפסק דינו ציין בית המשפט, בין היתר, כי בית משפט השלום, אשר לפניו התקיימו ישיבות רבות בעניינו של המבקש, התרשם מן הפער בין צורת הופעתו של המבקש בשנים הראשונות של ההליך לבין צורת הופעתו בישיבות האחרונות. כמו כן אימץ בית המשפט המחוזי את הכרעתו של בית משפט השלום בדבר העדפת חוות דעתו של המומחה מטעם הפסיכיאטר המחוזי על פני חוות הדעת הנגדית שהוגשה מטעם המבקש.

8.

באשר לחומרת העונש, בית המשפט המחוזי התייחס לכך שהטענות בדבר חומרת העונש נטענו בכתב הערעור, אך לא הועלו במסגרת הדיון שנערך לפניו. עוד התייחס בית המשפט לכך שעונש המאסר שהושת על המבקש הינו בטווח הבינוני של מתחם הענישה. לצד זאת, נקבע כי הקנס שהושת על המבקש הוא "נמוך יחסית". נקבע אפוא כי לנוכח חומרתן של עבירות המס, ובמיוחד בהיקפים כבענייננו, אין מקום להתערב בקביעותיו של בית משפט השלום. פסק דין זה הוליד את הבקשה שלפנַי.

טענות הצדדים

9.

המבקש טוען כי עניינו מעורר שתי שאלות משפטיות כלליות החורגות מעניינו הפרטני. ראשית, שלילת טענת אי-כשירותו לעמוד לדין, אשר נתמכת בראיות ובחוות דעת מומחה, וזאת על סמך בדיקה שלא כללה פעולות מאבחנות, ולא לקחה בחשבון מסמכים רפואיים עדכניים. שנית, הסתמכות על חוות דעת שמושתתת על "דעה קדומה שנוצרה מבדיקות קודמות" כלשונו של המבקש, תוך התעלמות מאפשרות ההחמרה במצבו הרפואי. בתוך כך, לטענת המבקש מתעוררת השאלה האם ראוי לאפשר למומחה, המכיר את המבקש עובר למתן חוות הדעת, לתת חוות דעת בעניינו. לטענתו, הבדיקה שנערכה בעניינו היא "בדיקה שכלל לא הייתה ואשר ממנה לא ניתן היה להסיק דבר". נטען כי בית המשפט התעלם מטענותיו של המבקש ומראיות שונות שהציג, ובכללן, חוות הדעת של המומחה מטעמו, ומסמכים רפואיים שהעידו על ההחמרה במצבו הנפשי שהחלה בשלבים האחרונים של ההתדיינות בפני בית משפט השלום.

10.

המשיבה טענה מנגד כי הבקשה אינה עומדת בקריטריונים אשר הותוו בפסיקה לצורך מתן רשות ערעור. לגופם של דברים נטען כי עניינו של המבקש מהווה למעשה ערעור על ממצאים עובדתיים ובפרט, על מחלוקות מקצועיות בין מומחים, ועל כן אינו מצדיק התערבות ב"גלגול שלישי".

11.

ביום 31.7.2017 הגיש המבקש תשובה מטעמו לתגובת המשיבה לבקשת רשות הערעור. במסגרת תשובתו חזר על הצגת השאלות המשפטיות שמתעוררות, לשיטתו, בעניין שלפנינו, ואשר חורגות מעניינם הפרטני של הצדדים. כן חזר על טענותיו כי חוות הדעת עליה התבסס בית המשפט המחוזי נסתרת מתוך הראיות שהציג בפניו.

דיון והכרעה

12.

לאחר עיון בבקשה, בחומר שצורף לה, בתגובת המשיבה ובתשובת המבקש לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

13.

כידוע,

רשות ערעור ב"גלגול שלישי" תינתן רק במקרים חריגים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית, בעלת השלכות ציבוריות, החורגות מעניינים של הצדדים הישירים להליך, או בנסיבות המעוררות חשש מפני עיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש ( רע"פ 5955/17 יצחק נ' מדינת ישראל (11.4.2018); רע"פ 4898/17 פלוני נ' אגף המכס והמע"מ חקירות ירושלים (2.7.2017)). ברם, הבקשה שלפנַי אינה נמנית על אותם מקרים חריגים המצדיקים מתן רשות ערעור. חרף נסיונותיו של המבקש לעטות על בקשתו כסות עקרונית, ברי כי היא ממוקדת כולה בעניינו הפרטני. די בכך אפוא כדי לדחות את הבקשה.

14.

מעבר לדרוש, אף לגופם של דברים, דין הבקשה להידחות. מעיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי ניכר כי הוא התרשם מהמבקש ומחוות הדעת של המומחה מטעמו, ודחה את חוות הדעת לגופה. בעניין זה קבע בית משפט המחוזי בין היתר כך:

"כעולה מחוות הדעת הן של ד"ר שוורצמן והן של ד"ר לריה (עליה סומך המבקש את ידיו – ד.מ.), בשלבים הראשונים של המשפט לא הייתה כל בעיה נפשית למערער ... המערער נבדק על ידי ד"ר לריה פעמיים ... כאשר בבדיקה השנייה, מופיע דו-שיח בין המערער לבין ד"ר לריה ... על כל פנים, ברור מאותם עמודים, כי אין מדובר באדם שמצבו קטטוני, בעוצמה כזו שאינו יכול ליצור קשר עם הסביבה ..." (ההדגשות שלי – ד.מ.)

הבקשה שלפנַי עניינה אינו אלא ערעור על קביעות עובדתיות של הערכאות הקודמות.

בתוך כך שאלת משקלן של חוות דעת המומחים שניתנו בעניינו של המבקש. בעניין זה נפסק לא אחת כי ערכאת הערעור לא תתערב בממצאים אשר נקבעו על-ידי הערכאה הדיונית, וזאת בשל העדיפות הקיימת לערכאה המבררת במקרים כגון אלו. דברים אלו נכונים מקל וחומר כאשר עסקינן בבקשה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" (וראו למשל: רע"פ 302/17

שרעבי נ' הוועדה מקומית לתכנון ובניה קריות (19.9.2017); רע"פ 2406/16 יונגר נ' מדינת ישראל (29.9.2016)). כך בכלל וכך גם בעניין שלפנַי. בית המשפט המחוזי התייחס לשתי חוות דעת המומחים, והכריע על פיהן. בית המשפט גם קבע כאמור, כי לא הונחה לפניו תשתית מקצועית או אחרת, שעשויה להעמיד את שיקול דעתו של המומחה בספק, ולא מצאתי טעם מספיק להתערב בקביעה זו.

15.

נוכח כל האמור לעיל, הבקשה נדחית. המבקש יתייצב לריצוי עונש המאסר שנגזר עליו ביום 16.5.2018 עד לשעה 10:00 בבית מעצר ניצן, או במקום אחר על פי החלטת שירות בתי הסוהר, כשברשותו תעודת זהות, או דרכון. על המבקש לתאם את הכניסה למאסר, כולל האפשרות למיון מוקדם, עם ענף אבחון ומיון של שירות בתי הסוהר בטלפונים מס': 08-9787377 או 08-9787336.