רע"פ 5264/07 אלי אביטאן נ. מדינת ישראל

עיינתי בבקשה ובנספחיה ולא מצאתי כי הוכחה עילה לקיומו של ערעור שני.

עובר להודאתו בעובדות, הובהר למבקש כי בית המשפט אינו כבול להסדר הטיעון אותו גיבשו הצדדים, ונדמה כי אין צורך לומר שההחלטה בדבר העונש הראוי מסורה לשיקול דעתו של בית המשפט בלבד. אכן, מכוח ההלכה הנוהגת, לא ימהר בית המשפט לסטות מהסדר טיעון, אולם הוא רשאי לעשות זאת, אם לא לומר חייב, מקום שהוא מגיע למסקנה כי העונש שהוצע על ידי הצדדים, רחוק מלשקף נאמנה את נסיבות המעשה והעושה.

עניינו של המבקש נבחן בידי שתי ערכאות, אשר סברו כי נוכח חומרתן של העבירות (נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון רכב תקף והפרעה לשוטר במילוי תפקיד), מחד, ועברו הפלילי, מאידך, לא ניתן שלא לכלול רכיב של פסילה בפועל במסגרת העונש. לא מצאתי כי החלטה זו של ערכאות קמא מצדיקה ליבון בפני ערכאה שלישית, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.