פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5313/12
לפני:
כבוד השופט א' רובינשטיין
המבקש:
שווקי ראיף
נ ג ד
המשיב:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי ירושלים מיום 22.05.2012 בתיק
ע"פ
12030-11-11
בשם המבקש:
עו"ד מגדי אברהים
החלטה
א.
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (השופטים סגל, הכהן וגרינברגר) מיום 22.5.12 בתיק עפ"ג 12030-11-11, במסגרתו נתקבל ערעור המשיבה על גזר דינו של בית משפט השלום בירושלים (השופט לי-רן) מיום 26.09.11 בתיק ת"פ 1164/09. בית משפט השלום הרשיע את המבקש בעבירה של התפרצות לרכב בכוונה לגנוב, והושתו עליו 3 חודשים מאסר על תנאי וקנס בסך 1,000 ₪. בית המשפט המחוזי קיבל את ערעור המשיבה, והשית על המבקש 6 חודשי מאסר בפועל (בניכוי ימי מעצרו) ועונש המאסר המותנה הוארך לשישה חודשים חלף התקופה שקבע בית משפט השלום. הבקשה עניינה חומרת העונש שהוטל בערכאת הערעור.
רקע והליכים
ב.
ביום 27.3.11, הורשע המבקש (יליד 1988) על סמך הודאתו בכתב אישום מתוקן (מיום 14.3.11) המייחס לו עבירה של פריצה לרכב בכוונה לגנוב. לפי כתב האישום, ביום 13.1.09 בשעות הלילה בירושלים, פרץ המבקש לרכב פתח את תא הכפפות ונמלט. בית משפט השלום הטיל על המבקש את העונשים המצוינים מעלה, כשהוא מונה לחומרה את עברו הפלילי של המבקש הכולל 4 הרשעות קודמות מהן - שתיים בעבירות התפרצות לבניין ופריצה לרכב (בגינן, בין היתר, ריצה עונש של 5 חודשי מאסר בפועל). מאידך גיסא, שקל בית משפט השלום את גילו הצעיר של המבקש, את הודייתו בעבירות ואת קבלת האחריות והחרטה שנלוו אליה. עוד צוין, כי מן התסקיר שנערך בעניינו עולה, שהמבקש פתח "דף חדש" בחייו והוא עובד (מזה מספר חודשים) במאפיה בתל אביב ומפרנס את משפחתו כמפרנס יחיד. בית משפט השלום הטעים, כי יש לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהימנע מהטלת מאסר בפועל העלול לדרדר את המבקש בחזרה לחיי העבריינות ולפגוע במאמצי השיקום.
ג.
בית המשפט המחוזי קיבל כאמור (ביום 22.5.12), את ערעור המשיבה על קולת העונש והטעים, כי בית משפט השלום לא נתן משקל הולם לחומרת העבירות, וגזר דינו מהוה סטייה מהותית מרף הענישה בעבירות אלה. עוד הוטעם, כי ניתן משקל עודף להודייתו של המבקש, ולטענתו כי פתח דף חדש; וכי השיהוי (4 שנים) שנגרם מאז האירועים בהם הורשע המבקש, נובע בעיקרו מבקשות המבקש לדחיית הדיונים (כאשר המבקש נמנע למעלה משנה להשיב לכתב האישום). כן נקבע, כי אין מקום לקבל את המלצת שירות המבחן נוכח עברו הפלילי של המבקש, ובכל מקרה, כך צוין, אף ביחס אליה, הקל בית משפט השלום עם המבקש יתר על המידה (שירות המבחן המליץ על עבודות שירות). לבסוף נקבע, כי בנסיבות העניין ובכפוף לכלל כי אין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשמים, יש להסתפק בעונש קצר של מאסר בפועל והארכת תקופת המאסר המותנה.
הבקשה
ד.
כלפי פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. נטען, כי שגה בית המשפט המחוזי בשעה שקיבל את ערעור המשיבה; נטען, כי מדובר בסטיה מהמלצת שירות המבחן, וכי נסיבותיו האישיות של המבקש, בין היתר, חלוף הזמן מאז נעברה העבירה, הודיית המבקש באשמה ונסיונו להשתקם ולהקים משפחה (לאחרונה התארס) מצדיקות הקלה בעונשו. עוד הפנה המבקש לפסיקה בה נטען, כי הושתו עונשים קלים יותר על נאשמים בעלי עבר פלילי מכביד מזה של המבקש, וכן כזו הקובעת, כי יש להעדיף בנסיבות דומות את שיקולי התיקון והשיקום של נאשם. המבקש עותר איפוא להקל בעונשו ולמנוע את שליחתו מאחורי סורג ובריח.
הכרעה
ה.
לאחר העיון אין בידי להיעתר לבקשה. הכלל הידוע הוא, כי רשות ערעור בגלגול שלישי נשקלת אך במקרים המעוררים שאלה משפטית או ציבורית חשובה (ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 128; רע"פ 6481/95 ימין נגד מדינת ישראל (לא פורסם)). הבקשה הנוכחית ממוקדת בסוגית חומרת העונש גרידא ואינה מתיימרת לבוא בגדרים אלה. כל כולה של הבקשה נוגע להכרעות הקונקרטיות במסגרת ההליכים בין הצדדים וכידוע חומרת העונש, אינה מהוה ככלל עילה למתן רשות ערעור, ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם); רע"פ 7201/97 בשירי נ' מדינת ישראל
(לא פורסם). אין מקרה זה, ובמובהק, בא בגדר החריגים לכך.
ו.
חרף נסיבותיו האישיות של המבקש וניסיונו לשיקום, שיש לקוות כי הוא כן, סבורני שהעונש שהושת עליו אינו מצדיק התערבות - הוא מאוזן ואינו חורג מרף הענישה ההולם את המקרה; מדובר באדם אשר מעד בעברו והורשע בארבע עבירות, ובהן עבירות רכוש ופריצה לרכב. העונש שהושת עליו בערכאה הראשונה היה קל ביותר ביחס לרף הענישה בעבירות אלה, וגם לאחר ההחמרה היחסית בעונשו בבית המשפט המחוזי עדיין מדובר בעונש מאסר קצר. אשר לשירות המבחן, מעצם תפקידו הוא בוחן את סיכויי השיקום של נאשם פלוני, ואילו על בית המשפט מוטלת החובה לבחון המלצה זו ולגזור את עונשו של הנאשם למול שיקולי הענישה האחרים, לרבות שיקולי גמול והרתעה. בית המשפט המחוזי פעל במסגרת שיקול דעתו ובחר להחמיר עם המבקש, וכאמור מעלה כל עוד ניתנה הדעת למכלול שיקולי הענישה, בין היתר לאינטרס השיקום של המבקש, וניתן משקל מאוזן וסביר לכל אחד מהם, אין כל עילה להתערבות בהחלטה זו.
ז.
סוף דבר, איני נעתר לבקשה. המבקש יתייצב לריצוי מאסרו כפי שנקבע בהחלטתו של בית המשפט המחוזי, קרי ביום 26.8.12 בשעה 8:30 בבית המצער במגרש הרוסים בירושלים. תנאי שחרור קיימים יעמדו בעינם עד להתייצבות.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשע"ב (11.7.12).
ש ו פ ט