החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5390/09 מוחמד גמאל נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

הגירה ומעמד · כניסה לישראל שלא כחוק - בקשת רשות ערעור שניבקשת רשות ערעור שני (רע"פ) על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בערעור על גזר דין של בית משפט השלום בעכו

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשה להתיר ערעור שני על גזר דין בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק. נקבע כי חומרת העונש לבדה אינה עילה לערעור שני, והמקרה אינו נמנה עם החריגים להלכה. מצוקה כלכלית של המשפחה אינה גוברת על האינטרס הציבורי במניעת כניסה בלתי מורשית.

העובדות

המבקש הורשע על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק ונגזרו עליו שלושה חודשי מאסר ושבעה חודשים מאסר על תנאי. ערעורו לבית המשפט המחוזי נדחה. זו הרשעתו השלישית בעבירות מסוג זה, והוא ביקש להביא את עניינו בפני בית המשפט העליון.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתיר ערעור שני בשל חומרת העונש בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק?
  2. 2.האם מצוקה כלכלית של המשפחה מצדיקה כניסה לישראל שלא כחוק ומהווה שיקול המצדיק הקלה?

הלכות

  1. 1

    חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני, ונקבעו לכך חריגים מצומצמים.

    ״הלכה היא, כי חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    מצוקה כלכלית של המשפחה אינה יכולה לגבור על האינטרס הציבורי במניעת כניסתו של מי שאינו מורשה לתחומי המדינה.

    ״העובדה שהמבקש נכנס לישראל אך משום מצוקתה הכלכלית של משפחתו – גם אם יש בה ממש – אינה יכולה לגבור על האינטרס הציבורי״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • כניסה לישראל שלא כחוק
  • ערעור שני
  • חומרת העונש
  • מאסר על תנאי
  • אינטרס ציבורי

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

5390/09

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

מוחמד גמאל

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט המחוזי בחיפה, בעפ"ג 639/06/09, מום

25.6.09, שניתן על ידי ס. הנשיא ש' ברלינר, ס. הנשיא י' גריל והשופטת ב'

בר-זיו

בשם המבקש:

עו"ד מוטי לוי ;

עו"ד יוסי טורס

החלטה

בית-משפט השלום בעכו הרשיע את המבקש, לפי הודאתו, בעבירה של כניסה לישראל שלא כחוק – לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952, וגזר לו שלושה חודשי מאסר ושבעה חודשים מאסר על תנאי. ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי בחיפה, נדחה. בבקשה שבפני עותר המבקש להתיר לו להביא את עניינו גם בפני בית משפט זה.

אין בידי להיעתר לבקשה. הלכה היא, כי חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)), ועל אף שלהלכה זו נקבעו חריגים, לא מצאתי כי עניינו של המבקש נמנה עִמם. מעיון בפסק דינה של ערכאה קמא עולה כי זו הרשעתו השלישית של המבקש בעבירות מסוג זה, ומכאן אין אלא להסיק כי בעונשים שהושתו עליו בעבר לא היה כדי להרתיעו מלשוב לסורו. עוד אוסיף, כי העובדה שהמבקש נכנס לישראל אך משום מצוקתה הכלכלית של משפחתו – גם אם יש בה ממש – אינה יכולה לגבור על האינטרס הציבורי החיוני של מניעת כניסתו של מי שאינו מורשה לתחומי המדינה.

אי-לכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' בתמוז

התשס"ט (01.07.09).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

הלכות

  1. 1חומרת העונש, כשלעצמה, אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור שני, ונקבעו לכך חריגים מצומצמים.
  2. 2מצוקה כלכלית של המשפחה אינה יכולה לגבור על האינטרס הציבורי במניעת כניסתו של מי שאינו מורשה לתחומי המדינה.