רע"פ 5404/08 לינוי שמחון נ. מדינת ישראל

1.

בית-המשפט לתעבורה בפתח-תקווה הרשיע את המבקשת, על-פי הודאתה, בעבירה של גרימת תאונה בה נפגע אדם ונגרם נזק, בנהיגה בחוסר זהירות ובגרימת חבלה של ממש. בעקבות כך היא נפסלה מהחזיק ברישיון נהיגה במשך עשרה חודשים, בניכוי פסילה מנהלית של 60 יום, ושלושה חודשי פסילה על-תנאי. הרקע לאישום היה תאונה עצמית לה גרמה המבקשת, כאשר התהפכה במהלך נהיגה בטרקטור מסוג פולאריס.

2.

ערעור שהגישה המבקשת לבית-המשפט המחוזי מרכז, נדחה. בדחותו את הערעור ציין בית-המשפט קמא כי העונש שנגזר למבקשת התחשב כראוי בעובדה כי הייתה זו היא שנחבלה כתוצאה מהתאונה.

3.

כעת עותרת המבקשת ליתן לה רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט קמא, ובאמתחתה טענות זהות לאלו שטענה בפני הערכאות הקודמות, היינו, כי יש להקל עמה הואיל והיא גרמה נזק לעצמה בלבד, וכי לא נדרש רישיון כדי לנהוג ברכב בו נהגה.

4.

אין בידי לקבל את הבקשה. ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לדיון בגלגול שלישי ( רע"פ

10231/03

קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646 (2003)), למעט מקרים חריגים. לא מצאתי כי עניינה של המבקשת בא בגדרם של אותם חריגים. העונש הראוי למבקשת נבחן בידי שתי ערכאות, ובכך די.

הבקשה נדחית.