רע"פ 5423/04 מקסים איפראימוב נ. מדינת ישראל

1.נגד המבקש, אחיו ושני אחרים הוגש לבית המשפט השלום בחדרה כתב אישום בגין עבירות סחר בסמים מסוכנים. למבקש יוחסו בכתב האישום שלושה מקרים של תיווך וסחר בסם מסוכן ומקרה אחד של עסקה בסם מסוכן. בית המשפט השלום (כבוד השופטת פ' ארגמן) הרשיע את המבקש על פי הודאתו בעבירות שיוחסו לו, וגזר עליו שני חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, 18 חודשי מאסר על תנאי, וכן 18 חודשים תחת פיקוחו של קצין מבחן. עוד הורה בית המשפט על חילוט ערבות בסך 2000 ₪ שהושתה על המבקש בגזר דין קודם.

2.המבקש ערער על חומרת עונשו לבית המשפט המחוזי בחיפה וטען כי לא היה מקום להטיל עליו עונש של מאסר בפועל ולו בדרך של עבודות שירות. בהקשר זה הפנה המבקש אל נסיבותיו האישיות ובכללן טיפול גמילה מסמים שעבר והשתלבותו בעבודה מסודרת כאדם מן השורה. המבקש הוסיף וטען כי עונשו של אחיו אשר הואשם יחד עמו באותו כתב אישום הופחת בידי בית המשפט העליון כך שלא הוטל עליו כל עונש מאסר בפועל. בית המשפט המחוזי (כבוד השופטים: ש' ברלינר, י' גריל, י' דר) דחה את הערעור, בקובעו כי העונש שהושת על המבקש אינו חמור כשלעצמו, נוכח חומרת המעשים בהם הורשע וכי גזר דינו של אחיו אינו מצדיק הקלה בעונשו.

3.מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בה שב המבקש ומעלה טענות הזהות בעיקרן לטענות שהועלו בפני בית המשפט המחוזי ונדחו על ידו. יצוין כי במקביל להגשת בקשת רשות הערעור הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע העונש שנגזר עליו, וזאת שלושה ימים לאחר שהיה עליו להחל בריצויו.

4.דין הבקשה להידחות. ההלכה היא כי אין מקום למתן רשות ערעור על חומרת העונש אלא במקרים חריגים ומיוחדים (ראו: רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם)). המקרה דנן אינו נמנה עם אותם מקרים, ודי בכך כדי לדחות את הבקשה. אוסיף כי גם לגופו של עניין לא מצאתי ממש בטענותיו של המבקש. העונש שנגזר על המבקש אינו חמור כלל ועיקר נוכח המעשים בהם הורשע וההקלה בעונשו של אחיו (רע"פ 6296/03) נבעה מנסיבותיו האישיות הייחודיות ואין בה כדי להצדיק הקלה דומה גם לגבי המבקש.

הבקשה למתן רשות ערעור נדחית אפוא. ממילא נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר. על המבקש להתייצב לריצוי עונש זה באופן מיידי וללא דיחוי, במידה שטרם עשה כן.