רע"פ 5442/06 קאיד אבולקיעאן נ. מדינת ישראל

1.בכתב אישום שהוגש נגד המבקש, קאיד אבולקיעאן, נטען כי הוא הסיע ברכבו מספר תושבי האזור ששהו בישראל שלא כדין, והורידם מרכבו תוך שהוא נמלט מרכב משטרתי.

2.בית-משפט השלום בבאר שבע הרשיע את המבקש, נוכח הודאתו ובמסגרתו של הסדר טיעון, בעבירות של הסעה שלא כדין והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, עבירות לפי סעיף 12א(ג) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952 וסעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז-1977. בית-המשפט נתן את דעתו לתסקיר מבחן חיובי בעניינו של המבקש, לעובדה כי הוא שהה במעצר-בית חלקי במשך תקופה ממושכת, ולכך שלא עומד לחובתו עבר פלילי מכביד. נוכח כל אלה, נגזרו למבקש ארבעה חודשי מאסר בהן ישא בדרך של עבודות שירות, קנס בסך 4,000 ש"ח ופסילה מלהחזיק או לקבל רישיון נהיגה על תנאי למשך שלושה חודשים.

2.המשיבה ערערה על קולת העונש לפני בית-המשפט המחוזי בבאר-שבע, שהורה, בדעת רוב מפי הנשיא י' פלפל והשופט נ' הנדל, כי נוכח חומרתן של העבירות בהן חטא המבקש, ונוכח הלכת אבו סאלם (רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל , לא פורסם), המבקש ירצה את עונשו מאחורי סורג ובריח, ולא בדרך של עבודות שירות. לעומתם, סבר השופט י' אלון, בדעת מיעוט, כי בחינה אינדיווידואלית של נסיבות המקרה מורה כי אין מקום להתערב בגזר-דינו של בית משפט השלום.

3.עתה עותר המבקש כי תינתן לו רשות ערעור, בטענה כי שגה בית-משפט קמא שעה שקיבל את ערעורה של המשיבה, שכן טענותיה נתמכו בהלכת ח'טיב (רע"פ 5198/01 ח'טיב נ' מדינת ישראל , פ"ד נו(1) 769), ששונתה זה מכבר בהלכת אבו סאלם.

4.דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש אינו נמנה על המקרים המצדיקים ליבון בפני ערכאה שלישית, שכן הוא אינו מעורר שאלה משפטית כללית החורגת מגדר עניינו של המבקש. השקפתו של המבקש ביחס לעונש הראוי לו, נדונה לגופה בפני ערכאות קמא, ולא נמצאה לי סיבה להידרש להן בשלישית ( השוו רע"פ 10231/03 ציון קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646; רע"פ 1585/06 אבו חנין נ' מדינת ישראל , לא פורסם).

אשר על כן, הבקשה נדחית, ועימה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.