פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5521/11
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
ליעד לשם
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית
המשפט המחוזי מרכז בפתח-תקוה מיום 26.6.11 בעפ"ת 20902-02-10 שניתן על ידי
כבוד השופטת הבכירה נגה אהד
בשם המבקש:
עו"ד אמנון מ' שילה
החלטה
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (עפ"ת 20902-02-11, כבוד השופטת הבכירה נ' אהד ) מיום 26.6.2011, שבמסגרתו התקבל ערעור המשיבה על החלטתו של בית המשפט לתעבורה מרכז (תת"ע 2999-02-10, כבוד השופטת ר' רז ).
כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף. ביום 28.12.2010 זוכה המבקש מהעבירה שיוחסה לו בשל אי התייצבות עדי המשיבה לדיון, למרות שזומנו. על החלטתו של בית המשפט לתעבורה ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי, אשר קיבל את הערעור. בית המשפט קבע, כי מדובר באי התייצבות ראשונה של עדי התביעה, וכי טעה בית המשפט לתעבורה בזכותו את המבקש. לפיכך, הורה בית המשפט המחוזי על החזרת התיק לדיון בפני הערכאה הראשונה, תוך חיוב המשיבה בהוצאות המבקש.
מכאן הבקשה שלפניי, שבמסגרתה טוען המבקש, כי יש להגדיר מקרים חריגים, בהם יזכה בית המשפט נאשם אשר הגיע לדיון בשעה שנציגי התביעה לא התייצבו, על אף שהוזמנו כדין. עוד טוען המבקש, כי מטעמים של שוויון בפני החוק, אין לפטור את המשיבה בלא עונש כאשר נציגיה לא מתייצבים לישיבת הוכחות ללא הסבר סביר. עוד טוען המבקש, בין היתר, כי התנהלות המשיבה במקרה זה מקימה לו הגנה מן הצדק. לבסוף, טוען המבקש, כי על בית המשפט היה לפסוק לו הוצאות ריאליות ולחלופין, לפסוק הוצאות עונשיות.
לאחר שעיינתי בבקשה ובפסקי הדין של הערכאות שקדמו לי, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות וזאת מבלי להידרש לתגובת המשיבה.
הלכה היא, כי אין מעניקים רשות לערעור שני, אלא אם כן עולה מבין טענות הצדדים טענה בעלת חשיבות כללית, בין משפטית ובין ציבורית, החורגת מעניינם הפרטי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123 (1982)). בענייננו, הבקשה אינה מעלה טענה בעלת חשיבות כללית כאמור ומתמקדת אך בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה. אוסיף, למעלה מן הצורך, כי אף לגופו של עניין דין הבקשה להידחות. אמנם, ייתכן ויהיו מקרים חריגים אשר יצדיקו זיכוי של נאשם בשל אי התייצבותם של עדי התביעה. אלא, שמקרה זה, כפי שקבע בית המשפט המחוזי, אינו אחד מאותם מקרים חריגים. במקרה זה מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי, שלפיה אין לזכות את המבקש אך בשל העובדה שעדי התביעה לא התייצבו לדיון אחד. בנוסף, לא מצאתי מקום להתערב בסכום ההוצאות שנפסקו לטובת המבקש בבית המשפט המחוזי.
סוף דבר הבקשה נדחית.
ניתנה היום, ב' באב התשע"א (2.8.2011).
ש ו פ ט