רע"פ 5525/21יוסף דראויש נ. מדינת ישראל

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע (סגן הנשיאה נ' זלצ'ובר והשופטים א' אינפלד ו- ג' דניאל ) בעפ"ג 5006-07-21 מיום 27.7.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בבאר שבע (השופט ג' אמוראי ) בת"פ 44832-02-20 מיום 14.6.2021.

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של כניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל תשי"ב-1952 (להלן: חוק הכניסה לישראל ).

על פי המתואר בכתב האישום, ביום 17.2.2020 בסמוך לשעה 4:37 נמצא המבקש – תושב הרשות הפלסטינית – בתחומי מדינת ישראל, מבלי שהחזיק בידיו אישורי כניסה או שהייה בישראל כדין.

2.

ביום 7.9.2020 הרשיע בית משפט השלום את המבקש על פי הודאתו בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין.

3.

בגזר הדין, אשר ניתן ביום 14.6.2021, עמד בית משפט השלום על חומרת העבירה בה הורשע המבקש, אשר פוגעת בריבונות המדינה וטומנת בחובה סיכון פוטנציאלי לביטחונה. הודגש כי לחובת המבקש רישום פלילי הכולל 5 הרשעות קודמות, ובכללן 6 עבירות של כניסה לישראל שלא כדין, וכי עומד נגדו מאסר על תנאי בר הפעלה בן 3 חודשים, בגין ביצוע עבירה זו.

נוכח האמור, בשים לב לנסיבותיו האישיות והמשפחתיות, ובכלל זה לכך שפעל להסדרת שהייתו בישראל, השית בית משפט השלום על המבקש חודשיים ויום מאסר בפועל, וכן הפעיל עונש מאסר מותנה של 3 חודשים התלוי ועומד נגדו, באופן שחודשיים ירוצו בחופף וחודש אחד במצטבר, כך שעונש המאסר בפועל הכולל שהוטל על המבקש יהא שלושה חודשים ויום.

כן נגזרו על המבקש חודשיים מאסר על תנאי והוא נדרש לחתום על התחייבות בסך של 1,500 ש"ח, לבל יעבור עבירה בניגוד לחוק הכניסה לישראל למשך שנתיים.

4.

ערעור המבקש על גזר דינו נדחה על ידי בית המשפט המחוזי בבאר שבע ביום 27.7.2021, תוך שהודגש כי מדובר במבקש "שמבצע עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק שוב ושוב, ולא מורתע מהעונשים שהושתו" עליו.

נקבע כי גזר הדין בעניינו מקל, מתחשב, וחרף טענותיו בדבר חוסר הטיפול בבקשתו לקבלת היתר כניסה לישראל, אין מקום להתערב בגזר הדין.

5.

מכאן בקשת רשות הערעור שלפניי, ויחד עמה הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש.

6.

בבקשתו למתן רשות הערעור, חוזר בא-כוח המבקש על הטענות שהוצגו בבית המשפט המחוזי, ובכלל זה על הטענה כי הגיש בקשה לוועדה ההומניטרית להסדרת מעמדו החוקי בישראל, אך זו התעכבה "בגין מחדלי משרד הפנים". כן נטען כי המבקש הינו אב לארבעה ילדים קטינים וכי בנו הבכור סובל מאוטיזם, דבר המצריך טיפול והשגחה קבועים.

7.

דין הבקשה להידחות.

8.

כידוע, רשות ערעור תינתן במקרים נדירים, אשר מעוררים סוגיה עקרונית, החורגת מעניינו של המבקש, או כאשר נגרם למבקש עיוות דין מהותי או אי צדק קיצוני (רע"פ 4930/21 קורן נ' מדינת ישראל , פסקה 11 (4.8.2021); רע"פ 9202/20 חלאף נ' מדינת ישראל , פסקה 5 (26.1.2021)).

9.

עניינו של המבקש אינו נמנה עם מקרים חריגים אלה.

10.

טענותיו של המבקש נדחו על ידי שתי הערכאות הקודמות לאחר בחינת מכלול הנסיבות הנוגעות לעניין, ובכלל זה נסיבותיו האישיות והמשפחתיות. כעולה מגזר דינו של בית משפט השלום, שיקולים אלו אף הביאו להקלה מסוימת בעונשו.

11.

זאת ועוד, המבקש הפר בפעם השביעית את הוראות חוק הכניסה לישראל, למרות שכבר נשא בעונשי מאסר בפועל בגין שהותו בישראל שלא כדין, ותוך שידע כי עומד לחובתו עונש מאסר מותנה. בנסיבות אלה, אני סבור כי בית משפט השלום אף הקל עם המבקש, משהציב את עונשו ברף הנמוך של מתחם הענישה ההולם את מעשיו (רע"פ 7643/19 סלימאן נ' מדינת ישראל , פסקה 9 (18.11.2019)) .

12.

אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.

13.

בשולי הדברים אציין כי פסק דינו של בית המשפט המחוזי הורה למבקש להתייצב לריצוי עונשו ביום 10.8.2021 בשעה 8:00. אף על פי כן, המבקש לא התייצב במועד שנקבע והגיש את בקשתו לעיכוב ביצוע עונש המאסר רק בשעות הצהריים של אותו היום – מספר שעות לאחר שהיה צריך להתייצב לתחילת ריצוי עונשו. אף מטעם זה בלבד ניתן היה לדחות את בקשותיו (ראו והשוו רע"פ 4097/14 שועלי נ' מדינת ישראל

(10.6.2014)).

14.

ככל שטרם עשה כן, על המבקש להתייצב לאלתר, ובתיאום עם שירות בתי הסוהר, לריצוי עונשו.