פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
5531/00
בפני:
כבוד השופט ת' אור
המ
בקש
:
יוסי סויסה
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום
14.6.00 בתיק ע"פ 2186/00 שניתן על ידי כבוד הנשיא ו' זיילר והשופטים ד' חשין
וי' צור
בשם
המבקש: בעצמו
בשם
המשיבה: עו"ד רבקה לוי-גולדברג
החלטה
בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטים ו' זילר, ד' חשין וי' צור), לפיו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים.
1.נגד המבקש הוגש לבית משפט השלום כתב אישום בגין מעשים שעשה ביום 4-5.7.94 (ת"פ 2331/97). כתב האישום כלל עבירות של גניבה, זיוף בכוונה לקבל דבר, קבלת דבר במרמה ושימוש במסמך מזויף. בעקבות עסקת טיעון בין הצדדים, השית בית משפט השלום על המבקש עונש מאסר לתקופה של 18 חודשים שירוצו בחופף לעונש המאסר אותו רצה המבקש באותה עת. כמו כן, הוטל עליו מאסר על תנאי לתקופה של 24 חודשים שלא יעבור, בתוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר, כל עבירת רכוש לפי פרק י"א לחוק העונשין, התשל"ז1977-.
2.המבקש ערער על פסק הדין בפני בית המשפט המחוזי בירושלים. בערעורו טען המבקש כי במסגרת ת"פ (י-ם) 99/95 מדינת ישראל נ' סויסה , הושג הסדר בינו לבין התביעה על צירוף תיקים גורף. לטענתו, התביעה הסכימה בת"פ 99/95 הנ"ל שכל עבירה אשר בוצעה עד ליום 7.5.95, מהווה חלק מצירוף התיקים מלבד אם מדובר בעבירות נגד הגוף. עוד נטען על ידו כי עובדה זו לא הובאה בפני בית משפט השלום, ולכן היא מובאת בפני בית המשפט המחוזי על מנת שזה ידאג לבטל את העונש.
בית משפט המחוזי דחה את הערעור. בפסק דינו, קבע בית המשפט כי כל שהוסכם במסגרת ת"פ 99/95 הנ"ל היה שהתיקים התלויים ועומדים נגד המבקש (ולא תיקים שטרם באו לעולם) הם שייכללו בהסדר. התיק בגינו הורשע המבקש בבית משפט השלום (ת"פ 2331/97) טרם היה קיים בעת עיסקת הטיעון, וממילא לא הובא בחשבון. על פסק דין זה נסוב הבקשה שבפני.
3.דין הבקשה להידחות. פסק הדין בת"פ 99/95 הנ"ל, הכולל את ההסדר בין המבקש לתביעה, ניתן ביום 20.6.95. מפרוטוקול הדיון בת"פ 99/95 הנ"ל עולה כי ההסדר חל על כל עבירות הרכוש אשר היו תלויות ועומדות נגד הנאשם עד אותה עת. מתגובת המשיבה עולה כי העבירות נשוא הרשעתו הנוכחית של המבקש בוצעו אמנם קודם מועד צירוף התיקים, אולם למשיבה לא היה ידוע כי המבקש הוא זה אשר ביצען. רק ביום 27.8.95 הצביע המתלונן באותו מקרה - בפני המשטרה - על המבקש כחשוד אפשרי במעשים. המבקש נחקר כחשוד רק ביום 30.4.96. בנסיבות אלה, נשללת האפשרות כי היה רישום פלילי כנגד המבקש בגין הארוע נשוא כתב האישום בבית משפט השלום בת"פ 2331/97 בעת שנערך ההסדר אשר קיבל תוקף בת"פ 99/95 הנ"ל. לפיכך, אין ההסדר בת"פ 99/95 הנ"ל חולש על העבירות בהן הורשע המבקש בבית משפט השלום בת"פ 2331/97.
הבקשה נדחית.
ניתנה היום, יג' באלול התש"ס
(13.9.2000).
ש ו פ ט
העתק מתאים למקור
שמריהו
כהן - מזכיר ראשי
00055310.
E02
/עכב