פסק-דין2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5534/01 מדינת ישראל נ. רחמים ורסאנו

ניתן ביום

בקצרה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

ערכאת הערעור קיבלה את ערעור המדינה על קולת העונש של עובד משרד החקלאות שהורשע בקבלת שוחד ובסיוע להכניסה לישראל שלא כדין. נקבע כי בעבירות שחיתות מידות הכלל הוא מאסר, ולכן יש להחמיר בעונש. העונש הועמד על 18 חודשי מאסר, מתוכם שמונה חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והקנס נותר על כנו.

העובדות

המשיב, עובד משרד החקלאות וממונה על מתן היתרי סוחרים לכניסה לישראל, נתן היתרי כניסה לכ-200 תושבי עזה שלא היו זכאים להם, לאחר ששודל לכך. בתמורה קיבל טובות הנאה שונות, כגון שקיות פרי, הנחות על ציוד בנין, עבודות נגרות פרטיות וארוחות ללא תשלום. הורשע על יסוד הודאתו ונידון ל-12 חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש"ח.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם העונש שהושת על המשיב בגין עבירות שוחד וסיוע לכניסה לישראל שלא כדין הולם את חומרת מעשיו?

הלכות

  1. 1

    בעבירות שחיתות מידות בשירות ציבורי הכלל הוא שדינם של נאשמים מאסר, ויוצא מן הכלל מחייב נימוקים משכנעים.

    ״שהכלל הוא שדינם מאסר, ופרקליט המשיב לא הצליח לשכנענו שהמקרה הנוכחי הוא יוצא מן הכלל״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    יש להחמיר בעונש כאשר ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות.

    ״רק משום שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות, לא נמצה את הדין עם המשיב״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • שוחד
  • קולת העונש
  • שחיתות מידות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בשבתו כבית משפט

לערעורים פליליים

ע"פ

5534/01

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

כבוד השופט א' ריבלין

כבוד השופטת א' פרוקצ'יה

המערער

ת :

מדינת ישראל

נגד

המשיב

:

רחמים

ורסאנו

ערעור

על גזר דינו של בית המשפט המחוזי

בבאר

שבע מיום 29.5.01 בת"פ 8095/00

שניתן

על ידי כבוד השופטת ח' סלוטקי

תאריך הישיבה:

ח' אלול תשס"א

(27.8.2001)

בשם

המערער

ת:

עו"ד אורלי מור-אל

בשם

המשיב

:

עו"ד חיים קנת, עו"ד נתן קנת

בשם שירות

המבחן: גב' ברכה וייס

פסק-דין

1.המשיב הורשע על יסוד הודאתו בקבלת שוחד ובסיוע לאחרים להיכנס לארץ שלא כדין ונידון למאסר לתקופה של 12 חודשים ותשלום קנס של 10,000.- ש"ח. המדינה מערערת לפנינו על קולת העונש.

2.מעשה שהיה כך היה שהמשיב היה עובד של משרד החקלאות במנהל התיאום והקישור עם הרשות הפלשתינית וממונה על מתן "היתרי סוחרים" לכניסה לישראל על פי רשימות שהועברו אליו מנציג הרשות. נתברר שהמשיב נתן היתרי כניסה לכ200- תושבי עזה, כסוחרים ואף שלא היו זכאים להיתרים והוא אישר בחתימתו כעובד משרד החקלאות היתרי כניסה אלה לאחר ששודל לעשות כן על ידי תושב עזה ואחרים. בתמורה לכך קבל המשיב מתושב עזה האמור טובות הנאה שונות: שקיות פרי אחת לשבועיים-שלושה, הנחות בתשלומים על ציוד בנין, ביצוע עבודות נגרות פרטיות ושלוש ארוחות ללא תשלום.

3.אנו מסכימים עם גב' מור-אל, שטענה לפנינו למדינה, שהעונש שהושת על המשיב אינו הולם את חומרת העבירות שבהן הורשע. בדין נטען לפנינו שהמשיב שימש כלפי חוץ כנציג המדינה ונתפס למעשים של שחיתות המידות, שהכלל הוא שדינם מאסר, ופרקליט המשיב לא הצליח לשכנענו שהמקרה הנוכחי הוא יוצא מן הכלל.

חומרת מעשי המשיב גלויה לעין, אף על פי ש"התמורה" שניתנה לו אינה רבה; לקולה יש להביא בחשבון את גילו ואת מצב בריאותו וגם את הנסיבות שעליהן הצביע הסניגור המלומד. רק משום שאין ערכאת הערעור ממצה את הדין עם נאשם כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות, לא נמצה את הדין עם המשיב.

אנו מקבלים את הערעור ומעמידים את עונשו של המערער על מאסר לתקופה של שמונה-עשר חדשים, מתוך זה שמונה חדשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, והתנאי הוא כפי שנקבע בבית המשפט המחוזי. מתקופה זו יש לנכות את תקופת המעצר ואת התקופה שאותה כבר ריצה המשיב בעבודת השירות. הקנס יוותר בעינו.

המשיב יתייצב לריצוי עונשו ביום 14.10.01 עד השעה 10:00 בבוקר במזכירות בית המשפט המחוזי בבאר שבע.

ניתן היום, ח' אלול תשס"א (27.8.2001).

המשנה לנשיא ש

ו פ ט ש ו פ ט ת

העתק

מתאים למקור

01055340.

B04

נוסח

זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו

בקובץ

פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל.

שמריהו

כהן - מזכיר ראשי

בבית

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (1 תיקים)

  • עפ 5534/01

הלכות

  1. 1בעבירות שחיתות מידות בשירות ציבורי הכלל הוא שדינם של נאשמים מאסר, ויוצא מן הכלל מחייב נימוקים משכנעים.
  2. 2יש להחמיר בעונש כאשר ערכאת הערעור אינה ממצה את הדין עם נאשם כפי שהיה ראוי לערכאה הראשונה לעשות.