רע"פ 5559/09 שמואל בצלאל נ. מדינת ישראל

על שתיים מצהיר בפני המבקש, באמצעות בא-כוחו, בבקשה זו: על שעתירתו אינה מכוונת להשגה על חומרת העונש שנגזר לו בבית-משפט השלום בקרית-גת – ששה חודשי מאסר לנשיאה מאחורי סורג ובריח, מאסר על-תנאי, קנס וחובת פיצוי, ועל שיסוד לבקשה מצוי בשאלות העקרוניות שהיא מעוררת. אך זו, כמו זו, אינן מתיישבות עם הבקשה שהוגשה. תלונה עיקרית שבפי המבקש נסבה סביב החלטתו, בדעת-רוב, של בית-המשפט המחוזי שלא להורות על הגשת תסקיר משלים בענינו קודם שנגזר העונש. ראוי היה, כך המבקש, כי בגדריו של התסקיר הנוסף תינתן הדעת לעובדה שהוא היה שרוי באבל על אובדן בן-משפחתו הקרוב, ואף היה מקום כי בית-המשפט ייתן דעתו לנסיבות מקלות נוספות שלא שוקללו די צורכן. אך מה הן אלו, אם לא טענות המתמקדות בענינו הפרטני של המבקש בלבד, ובמיוחד בעונש שנגזר לו? בהיעדר סוגיה כללית הדורשת ליבון נוסף, בהתחשב בעברו המכביד של המבקש בעבירות אלימות ומסים, ומעל לכל בהינתן הדעת למעשים החמורים שבביצועם הורשע על-פי הודאתו – פגיעה באמצעות דחפור ברכבו של פקיד ההוצאה לפועל שביקש לגבות מן המבקש את חובו לרשויות המס, וניסיון לפגוע בגופם של איש ההוצאה לפועל, שוטר ואיש רשות המסים שנלוו אליו, איני רואה כל מקום לשנות מקביעותיהן של ערכאות קמא. בהיעדר עילה להתיר ערעור שני, אני דוחה אפוא את הבקשה.