רע"פ 5603/07 בוריס גלפרין נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בנצרת הרשיע את המבקש בעבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, שימוש במסמך מזויף, ניסיון לקבל דבר במרמה וקשירת קשר לפשע. על-פי הנטען, קשר המבקש עם אחרת לזייף הצהרה על אובדן תעודת זהות של בעלה לשעבר, במטרה להשתמש בתעודת החדשה כדי לצאת מן הארץ. המבקש הגיש בקשה מתאימה למשרד הפנים, חתם עליה ועל הצהרה לה הוא צרף את תמונתו. ברם, המזימה נתגלתה ותעודת הזהות המזויפת לא הונפקה. בעקבות הרשעתו, נגזרו למבקש 12 חודשי מאסר וכן 27 חודשים נוספים על-תנאי. הואיל והמבקש נשא אותה עת במאסר בן שש שנים, נקבע כי במאסר שהושת עליו הפעם הוא ישא במצטבר.

2.

בערעורו בפני בית-המשפט המחוזי הלין המבקש על כך שהעונש שנגזר לו עולה לאין שיעור על זה שנגזר על שותפתו למעשה העבירה - מאסר על תנאי וקנס, וכי נכון היה להורות על נשיאת המאסרים בחופף. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, תוך ציון העובדה שהשותפה הורשעה על פי הודאתה ובגדרו של הסדר-טיעון, וכן שהמבקש היה הרוח החיה בפרשה, היוזם ובעל העניין, ולפיכך, הפער בענישה מוצדק וכך גם ההוראה על הצטברות העונשים.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק דינו של בית המשפט המחוזי, הואיל ולהשקפתו חפיפת העונשים מתחייבת עקב גילו המתקדם ומצבו הרפואי.

4.

אין בידי להיעתר לבקשה זו. כידוע, על דרך הכלל, מידת העונש כשלעצמה אינה מהווה עילה לקיומו של דיון בפני ערכאת ערעור שנייה (ראו רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646). עניינו של המבקש אינו נמנה על החריגים לכלל זה. נהפוך הוא, למבקש עבר פלילי מכביד ביותר, ולא הוכח כי בעניינו מתקיים טעם מיוחד כלשהו המצדיק סטייה מהוראתו של סעיף 58 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (" מי שהוטל עליו עונש מאסר בשל עבירה נוספת והופעל נגדו עונש המאסר על תנאי, ישא, על אף האמור בסעיף 45, את שתי תקופות המאסר בזו אחר זו, זולת אם בית המשפט שהרשיעו בשל העבירה הנוספת ציווה, מטעמים שיירשמו, ששתי התקופות כולן או מקצתן יהיו חופפות ").

נוכח האמור, הבקשה נדחית.