רע"פ 5611/08 שלום בשן נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט לתעבורה ברמלה הרשיע את המבקש בעבירה של נהיגה בשכרות. כתב-האישום הוגש לאחר שבבדיקה במכשיר ה"ינשוף" שנערכה לו, התגלה בגופו של המבקש ריכוז אלכוהול של 505 מ"ג לליטר אויר נשוף, כפול מהמותר על-פי החוק. עקב הרשעתו נגזרו למבקש שישה חודשי מאסר על-תנאי, פסילה מלהחזיק ברישיון נהיגה למשך 18 חודשים בניכוי חודש פסילה מנהלית, פסילה על-תנאי בת שלושה חודשים, וקנס בסך 1,500 ש"ח. בפני בית-המשפט העידו המבקש, חברתו שנכחה במקום הבדיקה, והשוטר שביצע אותה. המבקש הלין על כך שהתביעה לא איתרה וזימנה לעדות שוטרת מתנדבת אשר נכחה גם היא בזירה, ובעדותה יכלה לאמת את גרסתו לפיה עישן דקות ספורות לפני הבדיקה, בניגוד לנוהלי הפעלת מכשיר המדידה. בית-משפט השלום לא מצא פגם באי-זימונה של העדה, הואיל והיא לא ביצעה פעולה כלשהי, ומכל מקום הראיות שהובאו לבית-המשפט, לא הותירו ספק בדבר אשמת המבקש.

2.

ערעור שהוגש לבית-המשפט המחוזי, נדחה. בערעורו טען המבקש, כי המכשיר בו נעשה שימוש בבדיקה לא תופעל כראוי, וכי השוטר שביצע את הבדיקה לא הקפיד שהמבקש לא יעשן במהלך 15 דקות ההמתנה לבדיקה, כמתחייב בנהלים. לעניין העונש נטען, כי בית-משפט השלום החמיר עם המבקש יתר על המידה, וכי המבקש הינו נהג משאית מקצועי ורישיונו נחוץ לו לפרנסתו. בדחותו את הערעור קבע בית-המשפט קמא, כי כל טענות הערעור עלו בפני הערכאה הדיונית, שנתנה את דעתה לכל אחת מהן במסגרת הכרעת-הדין. נקבע, כי מכשיר הינשוף שבאמצעותו בוצעה הבדיקה, היה תקין והופעל כראוי. עוד נקבע, כי אין מקום להקל בעונשו של המבקש, מאחר וגם כך העונש שהושת עליו חרג לקולא מעונש המינימום הקבוע לעבירה זו.

3.

המבקש עותר ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו הטענות ששימשו אותו בערכאות קמא. המבקש טוען עוד, כי אפשר שאלכוהול שלגם לפני שהתחיל בנסיעה טרם נספג בדמו, וכתוצאה מכך נמצא שיכור "רק לאחר שנעצר ולא בזמן שנהג".

4.

דין הבקשה להידחות. כידוע הלכה היא, כי קיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות חשובות להן נודעת השלכה על ציבור גדול של מתדיינים. עניינו של המבקש אינו נמנה על אלה, הואיל והוא סובב סביב שאלות פרטניות שבעובדה אשר נדונו והוכרעו בשתי ערכאות קמא, ואין מקום לדון בהן בשלישית. גם בשאלת העונש לא מצאתי עילה ליתן רשות לערער, הואיל וחומרתו של גזר הדין כשלעצמה אינה מקימה עילה לקיומו של ערעור נוסף ( רע"פ

10231/03

קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646 (2003)).

הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.