רע"פ 5622/11 אוסאמה דבש נ. מדינת ישראל

א.

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בע"פ 34953-04-11 מיום 27.6.11 (השופטים כנפי-שטייניץ, ד"ר מרזל ורומנוב) בגדרו נדחה ערעורו של המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום (השופטת שלו-גרטל) בת"פ 8335-08 מיום 14.3.11 (הכרעת הדין מיום 14.9.10).

ב.

המבקש הורשע, יחד עם אדם נוסף (להלן טרגאן ) בעבירת ניסיון פריצה. פרטי כתב האישום והראיות על בסיסן הורשעו השניים פורטו בהרחבה בהחלטתי בבקשת רשות ערעור שהגיש טרגאן (רע"פ 5518/11 טרגאן נ' מדינת ישראל (לא פורסם), להלן עניין טרגאן ). מרבית הטענות שמעלה המבקש דכאן במפורט נגד התשתית הראייתית והעדויות ששימשו בהרשעתו נדונו ונדחו בעניין טרגאן . טענות נוספות שהועלו בבקשה נוגעות בעיקר לממצאי המהימנות וקביעותיו העובדתיות של בית משפט השלום. כך למשל נטען, כי אין ליתן משקל לעדותם של זוג שכנים שביתם נפרץ כיומיים קודם לכן, שכן ייתכן שעדותם הושפעה מכך. עוד נטען, כי שגה בית משפט השלום משלא התייחס לסתירות מסוימות בין דברי העדים. הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע.

ג.

לאחר העיון, אין בידי להיעתר לבקשה. הטענות הנוספות שמעלה המבקש דכאן, ושלא נדונו בעניין טרגאן, ממוקדות אף הן בממצאי מהימנות וקביעותיה העובדתיות של הערכאה הדיונית, וככאלה אינן מעלות - ובמובהק אינן מעלות - שאלות בעלת חשיבות ציבורית משפטית שבעטיין תינתן רשות ערעור בגלגול שלישי (ראו עניין טרגאן והאסמכתאות דשם). הוא הדין באשר לעונשו של המבקש. מעבר לכך שטענות בדבר חומרת העונש אינן מקימות, כשלעצמן, עילה למתן רשות ערעור, בית המשפט המחוזי הלך כברת דרך לקראת המבקש והפחית מעונשו, ואין טעם מבורר להתערבות בכך.

ד.

סוף דבר, אין בידי להיעתר לבקשה, וממילא גם לא לבקשה לעיכוב ביצוע, שיש להצר שהוגשה אך היום, אף שעל המבקש להתייצב לריצוי מאסרו ביום 1.8.11 המבקש יתייצב איפוא כנקבע בבית המשפט המחוזי.