פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5648/10
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
המבקש:
נדים אבו ניג'מה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו
של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 5.7.10, בעפ"ת 43283-03-10, שניתן על
ידי השופטת חנה בן עמי – ובקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש:
עו"ד טלי לוי
החלטה
1.
ביום 4.7.09 נמצא המבקש נוהג ברכב כאשר בדמו – כך על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו – אלכוהול בריכוז העולה על המותר בחוק. במהלך המשפט נדחו השגות המבקש נגד תקינות מכשיר המדידה וההסתמכות על ממצאיו, ולפיכך נקבע כי נהג בהיותו שיכור. בתוך כך דחה בית-המשפט לתעבורה טענות הגנה שהעלה המבקש וציין כי:
"לא הוגשה מטעם הנאשם חוות דעת רפואית בהתייחס למצבו הרפואי, או מסמכים רפואיים לתמיכה בטענתו בעניין זה. מכל מקום, לאור עדותו של הנאשם כי שתה אלכוהול ביום האירוע, הרי שלא ניתן לקבל את גרסתו כי מצבו הרפואי מונע ממנו לשתות אלכוהול" (עמוד 16 להכרעת-הדין).
בגזר דינו ציין בית-המשפט לתעבורה כי בעברו של המבקש 16 עבירות תנועה, ובכללן עבירה של נהיגה בשכרות בגינה הועמד לדין חודשים ספורים לפני ששב וביצע את העבירה הנוכחית. לפיכך, הושתו על המבקש 60 ימי מאסר, ארבעה חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה למשך ארבע שנים וקנס.
2.
המבקש ערער בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו והעונש שהושת עליו. הוא חזר על טענתו לפיה לא היה שיכור, והוסיף כי היה נכון להמתין עד להכרעה בהליך אחר שהתברר בפני בית-המשפט לתעבורה (ת"ת 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי ), שעניינו קביעת הרף המזערי בבדיקת מכשיר "ינשוף" שמעבר לו יראו אדם כמי שנהג בגילופין. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי למכשיר הינשוף עומדת "חזקת התקינות", וממילא הקביעות בתיק האחר אשר העמידו את הרף המזערי הנמדד על שיעור של 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר – אינן יכולת לסייע למבקש, שנהג כשבדמו שיעור העולה על כך במידה לא מבוטלת (515 מיקרוגרם). גם השגותיו של המבקש נגד העונש נדחו, ובית-המשפט המחוזי מצא כי בשים לב לעברו, אין בעונש חומרה יתרה.
3.
בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מהנימוקים אשר עמדו במרכזו של הערעור הראשון, ולכך אין בידי להיעתר. הלכה היא כי רשות לקיומו של ערעור שני נועדה ללבן שאלות עקרוניות או כלליות, להן עשויה להיות השלכה על ציבור רחב של מתדיינים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)) . עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה, הואיל והשגותיו מתמקדות בעניינו הפרטני, ומשאלו נבחנו בידי שתי ערכאות קמא, אין מקום לדון בהן בשלישית.
אי לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, כ"ב באב התש"ע ( 02.08.2010).
ש ו פ ט