החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5648/10 נדים אבו ניג'מה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · נהיגה בשכרות ורשות ערעור שניבקשת רשות ערעור שני על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בערעור על הרשעה בנהיגה בשכרות

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות לערעור שני של מי שהורשע בנהיגה בשכרות על סמך בדיקת נשיפה. נקבע כי ערעור שני מותר רק בשאלות עקרוניות בעלות השלכה רחבה, ולא בטענות פרטניות שכבר נבחנו בשתי הערכאות. הבקשה לעיכוב ביצוע העונש נדחתה יחד עמה.

העובדות

המבקש נהג ברכב לאחר שבדיקת נשיפה הראתה ריכוז אלכוהול העולה על המותר בחוק. בית המשפט לתעבורה הרשיע אותו בנהיגה בשכרות והטיל עליו מאסר, פסילה וקנס, בהתחשב בעברו התעבורתי. בית המשפט המחוזי דחה את הערעור והעונש, ועתה התבקשה רשות לערעור שני.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להעניק רשות ערעור שני בעניין הרשעה בנהיגה בשכרות כאשר הטענות זהות לאלה שנדונו בערעור הראשון?
  2. 2.האם יש מקום לדון שוב בטענות הנוגעות לתקינות מכשיר הינשוף ולרף המזערי לנהיגה בגילופין?

הלכות

  1. 1

    רשות לערעור שני נועדה ללבן שאלות עקרוניות או כלליות שעשויה להיות להן השלכה על ציבור רחב של מתדיינים, ולא לדון בטענות פרטניות שנבחנו בשתי ערכאות קמא.

    ״הלכה היא כי רשות לקיומו של ערעור שני נועדה ללבן שאלות עקרוניות או כלליות, להן עשויה להיות השלכה על ציבור רחב של מתדיינים״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    טענות הנוגעות לעניינו הפרטני של המבקש, שנבחנו בידי שתי ערכאות קמא, אינן מצדיקות דיון שלישי.

    ״הואיל והשגותיו מתמקדות בעניינו הפרטני, ומשאלו נבחנו בידי שתי ערכאות קמא, אין מקום לדון בהן בשלישית״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • נהיגה בשכרות
  • בדיקת נשיפה
  • מכשיר ינשוף
  • ערעור שני
  • עיכוב ביצוע
  • פסילה מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה
  • חזקת התקינות

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

בבית המשפט העליון

רע"פ

5648/10

בפני:

כבוד השופט א' א' לוי

המבקש:

נדים אבו ניג'מה

נ ג ד

המשיבה:

מדינת ישראל

בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו

של בית המשפט המחוזי בירושלים, מיום 5.7.10, בעפ"ת 43283-03-10, שניתן על

ידי השופטת חנה בן עמי – ובקשה לעיכוב ביצוע

בשם המבקש:

עו"ד טלי לוי

החלטה

1.

ביום 4.7.09 נמצא המבקש נוהג ברכב כאשר בדמו – כך על פי בדיקת נשיפה שנערכה לו – אלכוהול בריכוז העולה על המותר בחוק. במהלך המשפט נדחו השגות המבקש נגד תקינות מכשיר המדידה וההסתמכות על ממצאיו, ולפיכך נקבע כי נהג בהיותו שיכור. בתוך כך דחה בית-המשפט לתעבורה טענות הגנה שהעלה המבקש וציין כי:

"לא הוגשה מטעם הנאשם חוות דעת רפואית בהתייחס למצבו הרפואי, או מסמכים רפואיים לתמיכה בטענתו בעניין זה. מכל מקום, לאור עדותו של הנאשם כי שתה אלכוהול ביום האירוע, הרי שלא ניתן לקבל את גרסתו כי מצבו הרפואי מונע ממנו לשתות אלכוהול" (עמוד 16 להכרעת-הדין).

בגזר דינו ציין בית-המשפט לתעבורה כי בעברו של המבקש 16 עבירות תנועה, ובכללן עבירה של נהיגה בשכרות בגינה הועמד לדין חודשים ספורים לפני ששב וביצע את העבירה הנוכחית. לפיכך, הושתו על המבקש 60 ימי מאסר, ארבעה חודשים מאסר על-תנאי, פסילה מהחזיק או מקבל רישיון נהיגה למשך ארבע שנים וקנס.

2.

המבקש ערער בפני בית-המשפט המחוזי בירושלים על הרשעתו והעונש שהושת עליו. הוא חזר על טענתו לפיה לא היה שיכור, והוסיף כי היה נכון להמתין עד להכרעה בהליך אחר שהתברר בפני בית-המשפט לתעבורה (ת"ת 11893/07 מדינת ישראל נ' עוזרי ), שעניינו קביעת הרף המזערי בבדיקת מכשיר "ינשוף" שמעבר לו יראו אדם כמי שנהג בגילופין. בית-המשפט המחוזי דחה את הערעור, וקבע כי למכשיר הינשוף עומדת "חזקת התקינות", וממילא הקביעות בתיק האחר אשר העמידו את הרף המזערי הנמדד על שיעור של 400 מיקרוגרם אלכוהול בליטר – אינן יכולת לסייע למבקש, שנהג כשבדמו שיעור העולה על כך במידה לא מבוטלת (515 מיקרוגרם). גם השגותיו של המבקש נגד העונש נדחו, ובית-המשפט המחוזי מצא כי בשים לב לעברו, אין בעונש חומרה יתרה.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי מהנימוקים אשר עמדו במרכזו של הערעור הראשון, ולכך אין בידי להיעתר. הלכה היא כי רשות לקיומו של ערעור שני נועדה ללבן שאלות עקרוניות או כלליות, להן עשויה להיות השלכה על ציבור רחב של מתדיינים ( ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו(3) 123, 130 (1982)) . עניינו של המבקש אינו נמנה עם אלה, הואיל והשגותיו מתמקדות בעניינו הפרטני, ומשאלו נבחנו בידי שתי ערכאות קמא, אין מקום לדון בהן בשלישית.

אי לכך, הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.

ניתנה היום, כ"ב באב התש"ע ( 02.08.2010).

ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

הלכות

  1. 1רשות לערעור שני נועדה ללבן שאלות עקרוניות או כלליות שעשויה להיות להן השלכה על ציבור רחב של מתדיינים, ולא לדון בטענות פרטניות שנבחנו בשתי ערכאות קמא.
  2. 2טענות הנוגעות לעניינו הפרטני של המבקש, שנבחנו בידי שתי ערכאות קמא, אינן מצדיקות דיון שלישי.