פרטי ההליך
ב
בית המשפט העליון
רע"פ
5663/02
בפני:
כבוד
השופטת ד' דורנר
המ
בקש
:
דראושה עזאת
נגד
המשיב
ה :
מדינת ישראל
בקשת
רשות ערעור על פסק-דין בית-המשפט המחוזי בנצרת מיום 18.6.02 בע"פ 145/02
שניתן על-ידי כבוד סגן-הנשיא מ' בן-דוד והשופטים ח' גלפז וד"ר נ' אפל-דנון;
בקשה לעיכוב ביצוע
בשם המבקש: עו"ד
זכי כמאל
החלטה
המבקש הורשע בבית-משפט השלום בנצרת, על-פי הודאתו, בעבירות של העסקה שלא כדין של תושב שטחים וסיוע לאותו תושב לשהות בישראל שלא כדין. בית-משפט השלום גזר על המבקש חודשיים מאסר בפועל ושבעה חודשים מאסר על-תנאי למשך שנתיים.
המבקש ערער בבית-המשפט המחוזי בנצרת על חומרת העונש. בערעורו טען המבקש, כי המדובר בעבירה ראשונה של המבקש מסוג זה; כי הודה בביצוע העבירות הן במשטרה והן בבית-המשפט ובכך חסך זמן שיפוטי; כי מצבו הכלכלי קשה; וכי לאור עקרון אחידות הענישה יש להקל בעונשו, שכן במקרים אחרים הסתפק בית-משפט השלום, בהסכמת המדינה, בעונשי מאסר בפועל שרוצו בעבודות-שירות. ואולם, בית-המשפט המחוזי דחה את ערעורו, וכך הסביר:
עסקינן בביצוע עבירות חמורות בתקופה לא קלה. הצורך בהחמרת הענישה על מנת לשרש תופעה של שהיית זרים במדינה במצב בו היא נתונה מתעצם כשהמדובר במי שמסייע בידם לעשות כן ומסיבות כלכליות כפי [המבקש] כאן ... כך אף אין להתעלם מהרשעותיו הקודמות של [המבקש] בעבירות אלימות, התחזות כאדם אחר ושיבוש מהלכי משפט. ההיזקקות למקרים אחרים בהם נערכו הסדרי טיעון אינה ממין הענין שהרי אין לדעת מה היו הנסיבות להסדר טיעון כזה או אחר כאשר כאן לא היה הסדר כזה.
מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה חזר המבקש על טענותיו והדגיש, כי בגין אותו אירוע הוגש גם כתב-אישום כנגד עובד של המבקש (להלן: העובד), אשר הסיע את התושב הזר ברכבו למקום העבודה ובחזרה מדי יום; כי בעניינו של העובד הושג הסדר טיעון עם המדינה לפיו יוטל עליו מאסר בפועל של חודש שירוצה בעבודות שירות, מאסר על-תנאי וקנס בסך 1,500 ש"ח; וכי בית-המשפט המחוזי, בדונו בערעורו של המבקש, התעלם כליל מן העונש שהוטל על העובד בלא כל נסיבות מיוחדות ובלא כל מתן הסבר ותוך חריגה מעקרון אחידות הענישה.
דין הבקשה להידחות.
כידוע, טענות כנגד חומרת או קולת העונש אינן מקימות כשלעצמן עילה לדיון בגלגול שלישי אלא במקרים חריגים ומיוחדים. ראו בר"ע 2853/91 פלוני נ' מדינת ישראל (לא פורסם). לא מצאתי, כי יש מקום לסטות מכלל זה במקרה שבפניי.
מעבר לדרוש יוער, כי גם לגופו של עניין אין לקבל את טענות המבקש, שכן, כאמור בפסק-דינו של בית-המשפט המחוזי ביצע המבקש, שהינו בעל עבר פלילי, עבירות שחומרתן בולטת במיוחד בתקופה זו, ולפיכך אין עילה להתערבות בית-משפט זה בענישה שאינה חורגת מרמת הענישה הראויה בעבירות מסוג זה.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית, ומשכך מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע. המבקש יתייצב לתחילת ריצוי עונשו ביום 3.7.02 עד השעה 13:00 בתחנת המשטרה בנצרת.
ניתנה היום, כ"א בתמוז תשס"ב
(1.7.02).
ש
ו פ ט ת