רע"פ 5710/01 ארתור דבקרוב נ. התובע הצבאי, מחוז שיפוט מרכז פרקליטות צבאית

1.בקשת רשות לערער על פסק דינו של בית הדין הצבאי לערעורים שדחה את ערעורו של המבקש על החלטה הדוחה את בקשתו לפסול את מותב בית הדין הצבאי המחוזי, מחוז המרכז. עילת הבקשה (כפי שצומצמה במהלך הדיון) סבה על דברים שנאמרו בלשכת בית הדין, בנוכחות הפרקליטים, לאחר עדותו של המבקש ולפני סיום עדויות ההגנה. וכך נאמר על ידי בית הדין:-

"הבהרנו לסניגור, כי טרם נכנסנו לעובי הקורה בכל הנוגע לראיות שהובאו לפנינו, טרם שקלנו את מהימנותם של העדים ואף לא בחנו את שאלת הראיות הנוספות והתוספות הדרושות. ציינו בפני הסניגור כי עדותו של הנאשם, העלתה מספר קשיים והצענו לו לשקול את הדברים. יש להדגיש כי לא המלצנו בפני הסניגור לשקול הסדר טיעון ומלים כגון, 'עסקת טיעון' כלל לא עלו במהלך השיחה".

שתי הערכאות שקדמו לא מצאו בדברים שדלעיל עילה לפסול את המותב וגם לאחר שקראתי את טענותיהם המפורטות של הסניגורים, המשתרעות על פני 18 עמודים ועל יסוד מבחני ר"ע 103/82 פ"ד לו(3) 123, החלים גם בהליכים שלפני (רע"פ 25/87 פ"ד מב(1) 45), איני סבור שיש בהם קביעת הלכה חדשה או שהם מצדיקים לתת למבקש רשות לערער. לכל היותר יש בהם משום ישום הדין על העובדות שנקבעו.

2.סבור אני שבין לפי מבחן ה"אפשרות הממשית" ובין לפי מבחן ה"חשש הסביר" למשוא פנים לא הצביע המבקש על קיומה של שאלה המצדיקה בדיקה נוספת של הענין וטענותיהם של הסניגורים שהחלפת דעות בין חברי המותב, ששניים מהם הם שופטים בלתי מקצועיים, לפני מתן ההחלטה הסופית היא אסורה לפי סעיף 390 לחוק השיפוט הצבאי, תשט"ו1955- בוודאי שאינה מצדיקה מתן רשות לערער בגלגול שלישי, כמו שאר הטענות שהועלו בבקשה.

הבקשה נדחית איפוא, ללא צורך לבקש עליה תשובה.