רע"פ 5719/09 אוסאמא אלעטאונה נ. מדינת ישראל

1.

נגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, לפי סעיף 380 לחוק העונשין, התשל"ז-1977, וזאת לאחר ששפך מים רותחים על עכוזה של אישה אשר עבדה עמו וגרם לה לכוויה. המבקש הכחיש מכל וכל את המיוחס לו, אולם בית-משפט השלום בבאר-שבע החליט להרשיעו נוכח הראיות שהובאו בפניו. בעקבות כך, נדון המבקש לתשעה חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 2,000 ש"ח, והוא חויב לפצות את המתלוננת בסכום של 7,000 ש"ח.

2.

המבקש ערער על הרשעתו לפני בית-המשפט המחוזי, שם טען כי הערכאה הדיונית לא נתנה משקל הולם למחדלי החקירה, והכוונה בעיקר לאי זימונם של עדים חיוניים אשר יכלו לשפוך אור על שארע. בית-המשפט לא מצא בטענה זו ממש, וקבע כי חרף קיומם של מחדלים לא נפל דופי במסקנותיה של ערכאת הדיון.

3.

כעת עותר המבקש להתיר לו להביא את עניינו גם בפני בית משפט זה, הואיל ועניינו מעלה שאלות עקרוניות בדבר המשקל אותו יש ליחס למחדלי חקירה בהליך הפלילי. עוד נטען, כי שופטי הערכאות הקודמות בחנו את המקרה "דרך משקפיים של התביעה" (כך בלשון המקור), מאחר ובעבר עבדו במשך שנים ארוכות בפרקליטות.

4.

דינה של בקשה זו להידחות, באשר הסוגיה המהותית שהיא מעלה – בדבר משקלם של מחדלי חקירה בהליך הפלילי – אינה דורשת ליבון כלל ועיקר. סוגיה זו נבחנה לא אחת בפסיקתו של בית-משפט זה, ובהתאם להלכה הנוהגת, כפי שהובאה בע"פ 10943/05 לוי נ' מדינת ישראל

(טרם פורסם, 3.32008, סעיף 26 לפסק הדין):

"כאשר טוען נאשם לקיומם של מחדלי חקירה, שומה על בית המשפט לבחון האם אכן התקיימו מחדלים אלו והאם הם מקימים חשש כי קופחה הגנתו באופן המקשה עליו להתמודד עם חומר הראיות נגדו... משקלו של מחדל החקירה ביחס למכלול הראיות נבחן כך שהעדר ראיה הנובע ממחדל זה מיוחס לתביעה ויכול שיסייע לנאשם לבסס את טענתו לספק סביר... כלל הוא, כי אין במחדל חקירה, כשלעצמו, כדי להקים ספק סביר לטובתו של נאשם ולהביא לזיכויו".

הנה כי כן, בית-המשפט מוסמך להרשיע אדם גם אם בחקירתו נפלו פגמים, ובלבד שהשתכנע כי מכלול הראיות אשר הובא בפניו מצביע, במידה הנדרשת בפלילים, על אשמתו. במקרה זה, כפי שקבעה ערכאה קמא, ניתן אמון בדבריה של המתלוננת ובתיעוד הרפואי שהציגה, ומנגד נמצא המבקש בלתי מהימן. בכך היה די כדי להוביל לתוצאה המרשיעה.

באשר לטענה האחרת של המבקש - בחרתי שלא להעמיק בה, הואיל וככל שיש באותה טענה ממש עמדו לרשותו מספר דרכי פעולה, וביניהן אלו המנויות בסעיפים 77א ו-78 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ומשלא נקט בהן אין לו אלא להלין על עצמו.

אשר על כן, הבקשה נדחית.