רע"פ 573/99 אריק אשכנזי נ. מדינת ישראל

בפני בקשה לרשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו נדחה ערעורו של המבקש על גזר הדין שהשית עליו בית משפט השלום בגין עבירות מע"מ, על פיו נידון המבקש לשבעה חודשי מאסר בפועל, וכן הופעלו שלושה חודשי מאסר על תנאי שמהם חודש אחד מצטבר. עוד הוטלו על המבקש עונשי מאסר על תנאי וקנס.

1.טענתו העיקרית של המבקש היא כי הובטח לו בטרם נגזר דינו, ולאחר מכן בעת שהתברר ערעורו בבית המשפט המחוזי, כי אם יסדיר את חובותיו למע"מ תסתפק התביעה בעונש מאסר בעבודות שירות. לאחר שהוגש תצהיר מטעם המבקש, מתברר כי אין מחלוקת של ממש בין המבקש למדינה ביחס למשא ומתן שהתנהל בין המבקש לרשויות מע"מ לענין הסדר התשלומים: המבקש הציע הסדר תשלומים למע"מ, ועל פי הצהרתו - במסגרת המשא ומתן לקראת ההסדר, נמסר לו כי הסכמת סגן הממונה האזורי והיועץ המשפטי של המחוז להסדר איננה מספיקה, וכי והוא טעון אישור היועצת המשפטית של אגף המכס. הצעתו להסדר התקבלה, על פי הטענה, על דעת הראשונים, אך היועצת המשפטית לא היתה מוכנה לאשר את ההסדר המוצע בשלב בו הובא בפניה.

2.בית המשפט המחוזי, בטרם נתן את פסק דינו, דחה מספר פעמים את המועד למתן פסק הדין כדי לאפשר למבקש להסדיר את חובו. אך עד למועד מתן פסק הדין, לא עלה הדבר ובית המשפט לא היה מוכן לדחות הדיון פעם נוספת בקבעו, כי:

"ניתנו למערער הזדמנויות רבות להגיע להסדר עם שלטונות מע"מ, על מנת שיסיים את חבותו, אולם המערער לא הצליח לעמוד בהסדרים שהושגו והוא חב עדיין סכום גדול".

לגוף הענין, לא ראה בית המשפט המחוזי להתערב ולהקל בגזר דינו של המבקש.

2.בפסק דינו עמד בית המשפט המחוזי בהרחבה על נסיבות המקרה. המבקש הורשע על פי הודאתו בשורה של עבירות מע"מ, ובהן עבירות שבוצעו מתוך כוונה להתחמק ממס. סכומי ההשמטה מהמחזור היו גדולים. הדיון בבית משפט השלום התמשך זמן רב, הן משום הנסיון ליתן למבקש הזדמנות לשלם את חובו, והן מטעמים נוספים הנעוצים בעמדת המבקש.

למבקש הרשעה קודמת בעבירות מאותו סוג בהן הורשע זמן קצר לפני שביצע את העבירות נשוא הרשעה זו. בעקבות ההרשעה הקודמת, היה תלוי ועומד נגד המבקש מאסר על תנאי. בית המשפט המחוזי ציין בהתייחסו לגזר הדין של בית משפט השלום כי:

"בית המשפט נתן גזר דין מפורט ושקול, והתחשב בהודייתו של המערער כשיקול לקולא ולא הפעיל את כל תקופת המאסר על תנאי מתיק קודם באופן מצטבר".

כן קבע בית המשפט המחוזי, כי העונש שהוטל על המבקש אינו חריג בחומרתו.

3.המבקש טוען למעשה למתן הזדמנות לדיון נוסף בחומרת עונשו, כשהטעם הוא נסיונותיו להגיע להסדר עם שלטונות מע"מ ציפייתו כי הסדר זה יסייע להקלת העונש.

נוכח השתלשלות הארועים בתיק זה כפי שהיא הובאה גם על פי גירסתו של המבקש, אין במשא ומתן שנוהל ללא הצלחה במשך זמן רב במטרה להגיע להסדר תשלום החובות, טעם מספיק לבחינה נוספת של העונש שנגזר על המבקש. על פי הכללים המקובלים על בית משפט זה, בקשה להקלה בעונש אינה כשלעצמה עילה לקיום ערעור נוסף.

כל נסיבות המקרה נשקלו על ידי בית המשפט המחוזי לרבות העובדה שהמבקש הציע הסדר לתשלום חובו, ואין בטענותיו של המבקש כדי להצביע על טעם מיוחד המצדיק חריגה מן הכלל האמור.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

ביצוע העונש נדחה עד ליום 11.4.99. המבקש יתייצב לשם כך בבית המשפט המחוזי בת"א-יפו ביום 11.4.99 עד לשעה 10:00.