רע"פ 577/02 סימון בן דוד נ. מדינת ישראל

המבקש, שנפסל בשנת 2000 מלנהוג ברכב פרטי למשך שמונה שנים, לאחר שהורשע בבית-משפט השלום בנתניה בגרימת מותו ברשלנות של ילד כבן שש, נתפס בתקופת הפסילה כשהוא נוהג ברכב. ברשות המבקש נתפס גם רשיון-נהיגה, שהתברר כי המבקש הצטייד בו לאחר שנגזר עליו עונש הפסילה ובמקביל להפקדת רשיון-הנהיגה המקורי שהיה ברשותו בבית-המשפט. בגין ההרשעה בעבירה של גרימת מוות ברשלנות היה תלוי ועומד כנגד המבקש, בעת שנתפס נוהג בזמן פסילה, עונש מאסר על-תנאי של 18 חודשי מאסר, כשהתנאי הוא שהמבקש לא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה.

בית-משפט השלום (לתעבורה) בעכו, שבפניו הועמד המבקש לדין, הרשיע את המבקש, על יסוד הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא תעודת ביטוח תקפה, וגזר על המבקש קנס של 9,000 ש"ח, צו מבחן למשך 12 חודשים, ופסילה מלנהוג ברכב למשך 24 חודשים במצטבר לכל עונש פסילה אחר. עם זאת, נוכח תסקיר של שירות-המבחן, ומכיוון שהמבקש היה נתון במעצר שלושה חודשים, החליט בית-משפט השלום שלא להפעיל את עונש המאסר המותנה שהיה תלוי ועומד כנגד המבקש.

המדינה ערערה לבית-המשפט המחוזי בחיפה על קולת העונש שנגזר על המבקש. ערעורה נתקבל, ובית-המשפט המחוזי, לאחר שעיין בתסקיר-משלים שהוכן על המבקש, קבע, כי בצירוף לעונשים שנגזרו על המבקש על-ידי בית-משפט השלום (לתעבורה) יש להפעיל כנגד המבקש את עונש המאסר המותנה של 18 חודשים, וכן יש לגזור על המבקש עונש מאסר בפועל של שישה חודשים, שירוצה בחופף, כך שהמבקש ירצה עונש מאסר של 18 חודשים, שממנו ינוכו ימי מעצרו. בית-המשפט המחוזי הוסיף וגזר על המבקש גם עונש מאסר על-תנאי של שישה חודשים. וכך נקבע בפסק-הדין:

[למבקש] 55 הרשעות שרק חלקן לכאורה טכניות, ואילו אחרות הן עבירות של אי ציות לתמרורים, נהיגה במהירות, נהיגה ברכב שאינו תקין וכדומה ... מדובר בנהג משאית אשר אינו מקפיד בקיום הוראות החוק...

נסיבותיה של העבירה נשוא ערעור זה חמורות. [המבקש] שהורשע בעבירה של גרימת מוות ברשלנות ורשיונו נפסל, לקח לידיו את החוק תוך שהוא מזלזל זלזול בוטה בגזר דינו של בית משפט השלום בנתניה. אין מדובר בהפרה מקרית ובלתי מתוכננת של צו פסילת הרשיון... [המבקש] הצטייד ברשיון נהיגה נוסף לזה שהפקיד בבית המשפט על מנת שיוכל להציגו בשעת הצורך ... ניתן אם כן לראות כי [המבקש] החליט במודע להפר את צו פסילת הרשיון, תוך שהוא מתכנן מלכתחילה להתעלם ממנו ... ענין זה מעצים את חומרת העבירה ... ככל שהעבירות בהם מורשע נאשם חמורות יותר כך נדחים הצידה השיקולים האישיים בעניין שיקום העבריין ויש לשים דגש על ההרתעה שבענישה.

מכאן הבקשה שבפניי למתן רשות ערעור, שבגידרה טען המבקש, כי בית-המשפט המחוזי שגה בהתערבו בעונש שקבע בית-משפט השלום (לתעבורה), וכי בית-המשפט המחוזי התעלם מנסיבותיו האישיות הקשות של המבקש.

עניינה של הבקשה שבפניי הוא חומרת העונש שנגזר על המבקש, ועל-כן הבקשה אינה מגלה עילה לדיון בגלגול שלישי.

מעבר לדרוש יוער, כי אף שהעונש שנגזר על המבקש אינו קל, לגופם של דברים לא הצביע המבקש על עילה להתערבות בית-משפט זה. כאמור, עניינו, לרבות נסיבותיו האישיות, נשקל על-ידי שתי ערכאות, תוך שנקבע, ובדין, כי יש להעדיף במקרה זה, שבו נהג המבקש ברכב בתקופת פסילה כשתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על-תנאי, שיקולים של הרתעה.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו בתאריך 30.4.02 עד השעה 10:00 בתחנת משטרת נהריה.