פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ 5770/21
לפני:
כבוד השופט י' אלרון
המבקשים:
1. רענן בית טבע בע"מ
2. אהוד דב רענן
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשה למתן רשות
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה ב-ע"פ 46368-08-20 מיום
24.6.2021 שניתן על ידי סגן הנשיא א' אליקים והשופטים ת' נאור פרי ו-א' פורת
בשם המבקשים:
עו"ד אבי גולדבליט
החלטה
1.
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (סגן הנשיא א' אליקים והשופטים ת' נאור פרי ו- א' פורת ) בע"פ 46368-08-20 מיום 24.6.2021, בגדרו נדחה ערעור המבקשים על הכרעת דינו ועל גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (השופטת א' קנטור ) בת"פ 15714-03-14, מיום 1.4.2019 ומיום 23.7.2020, בהתאמה.
2.
על פי המתואר בכתב האישום, בשנים 2009–2011 היה המבקש 2 (להלן: המבקש ) "מנהל פעיל" בחברה פרטית שהתאגדה בישראל, ועסקה בעיקר ב הפעלת חנות לממכר מזון אורגני, היא המבקשת 1 (להלן: החברה ).
במהלך תקופה זו, המבקשים לא הגישו את דו"ח ההכנסות שלהם במועד הקבוע לכך בחוק, וזאת בניגוד לסעיפים 131, 132 ו-117 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961, (להלן: הפקודה ) .
בשל מעשים אלו, יוחסו למבקשים 3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד, לפי סעיף 216(4) וסעיף 224א לפקודה.
3.
בית משפט השלום הרשיע את המבקשים, לאחר שמיעת ראיות, במיוחס להם בכתב האישום.
נקבע כי, כעולה מהודעת המבקש בחקירתו, הדו"חות לא הוגשו במועדים הקבועים בפקודה; וכי, המבקש לא סיפק טעם המצדיק את אי הגשת הדו"ח ואף לא ביקש, עובר לחקירתו, הארכת מועד מטעם רשויות המס. בהקשר אחרון זה, נקבע כי במהלך חקירתו לא ניתנה לו ארכה להגשת הדו"חות, בפרט מאחר שרשויות החקירה אינן מוסמכות לכך.
לצד זאת, דחה בית משפט השלום את טענות המבקשים בדבר הגנה מן הצדק, וקבע כי לא הוצגו ראיות לקיומו של פגם בהליך.
4.
בגזר דינו, שקל בית משפט השלום את חומרת העבירות שבהן הורשעו המבקשים, את הפגיעה במערכת גביית המס ובאמון בחובה לדווח דיווחי אמת, ואת מדיניות הענישה הנוהגת.
באשר לנסיבותיו האישיות של המבקש, שקל בית משפט השלום לחומרה כי המבקש נמנע מלהעיד; כי לא פעל להסרת המחדל, ולמעשה לא הגיש את הדו"חות עד עצם היום הזה; וכן את עברו הפלילי, הכולל הרשעה בעבירות דומות בגינן הוטל עליו מאסר מותנה בר הפעלה לתקופה של 6 חודשים. לצד זאת, לקולא נשקלו נסיבותיו האישיות של המבקש, הכוללות את מצבו הבריאותי והכלכלי של המבקש.
לאור שיקולים אלו, נגזרו על המבקש 5 חודשי מאסר בפועל במסגרת עבודות שירות, וכן הופעל המאסר המותנה התלוי ועומד נגד המבקש (ת"פ 12-08-14253 שלום חיפה), באופן ש-3 חודשי מאסר ירוצו במצטבר, ו-3 חודשים בחופף, כך שהמבקש ירצה בסך הכול 8 חודשי מאסר בפועל במסגרת עבודות שירות; כן הושתו עליו 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לבל יעבור עבירה בניגוד לפקודת המסים; וכן קנס בסך 10,000 ש"ח או 90 ימי מאסר תמורתו.
כמו כן, הושת על החברה, קנס בסך שקל אחד, וזאת מאחר שאינה פעילה עוד ממילא.
5.
ערעור המבקשים על גזר הדין ועל הכרעת הדין לבית המשפט המחוזי, נדחה.
6.
בהתייחס להכרעת הדין, בית המשפט המחוזי ציין כי בחינת המסקנות מראה שבית משפט השלום ניתח את העובדות שאינן במחלוקת ואת המצב המשפטי באופן מעמיק ומדויק וכי מסקנותיו מבוססות כדבעי.
בפרט, הדגיש בית המשפט המחוזי כי המבקשים לא הגישו עד למועד הגשת כתב האישום את הדו"חות, וזאת חרף העובדה שנחקרו בעניין; כי לטענת המבקש לפיה בחקירתו הובטחה לו ארכה להגשת הדו"חות אין "כל ביטוי כתוב ומאושר על ידי גורם מוסמך"; וכי הימנעות המבקש מלהעיד ולפרט על אודות אותה הבטחה לה הוא טוען, נזקפת לחובתו.
באשר לגזר הדין, נקבע כי בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה שהעונש שהוטל על המבקש אינו חורג ממדיניות הענישה הראויה, אין להתערב בעונשו. בתוך כך, נדחו טענות המבקש באשר למצבו הבריאותי, וזאת מאחר שהממונה על עבודות שירות "מצא אותו כשיר לבצע עבודות עם מגבלות, עבודות אותן הסכים המערער [המבקש – י' א' ] לבצע".
7.
על פסק דין זה הגישו המבקשים את הבקשה שלפניי ועמה בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל שהוטל על המבקש.
במסגרת הבקשה נטען כי ניתנה למבקש ארכה להגשת דוחו"ת ולכל הפחות הבטחה שלטונית כי לא יוגש נגדו כתב אישום בתוך תקופת הארכה; כי הימנעות המבקש מלהעיד ולהביא ראיות בנסיבות כגון דא היא מהלך ראוי ולגיטימי, שכן התביעה נמנעה אף היא מהבאת ראיות; וכן בהינתן שכתב האישום מגולל מסכת עובדתית אחת, יש לייחס למבקשים עבירה אחת בלבד ולא שלוש.
לצד זאת, טוען המבקש כי העונש שנגזר עליו חמור באופן בלתי מוצדק; כי על בית המשפט היה להורות על הארכת תקופת המאסר המותנה, ולא על הפעלתו; וכי עקב מצבו הכלכלי יש להורות על ביטול הקנס שניתן לו ולמצער על הפחתתו.
8.
דין הבקשה להידחות.
9.
הלכה היא כי רשות ערעור "בגלגול שלישי" תינתן במקרים חריגים בלבד המעוררים סוגיות עקרוניות רחבות היקף החורגת מעניינו הפרטי של המבקש, או במקרים שבהם נגרם אי צדק קיצוני או עיוות דין מהותי. זאת ועוד, רשות ערעור על חומרת העונש תינתן אך ורק במקרים נדירים שבהם ניכרת סטייה מהותית ממדיניות הענישה הנוהגת בנסיבות דומות (רע"פ 2099/21 פלוני נ' מדינת ישראל (25.4.2021)).
10.
טענות המבקשים ביחס להכרעת הדין הועלו ונדונו בפני שתי הערכאות הקודמות, ומכל מקום, הן אינן מעלות כל שאלה משפטית כבדת משקל או סוגיה עקרונית כלשהיא – חרף האצטלה העקרונית שמנסים המבקשים לעטות לטענותיהם.
11.
כמו כן, לא מצאתי כי נסיבות עניינם של המבקשים מעלות שיקולי צדק ייחודיים או חשש ממשי לעיוות דין.
12.
בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה המיוחסת לביצוע עבירות מס, ביתר שאת כשאלו מתבצעות בשיטתיות ולאורך זמן, וראו לעניין זה את שנאמר על ידי ברע"פ 9004/18 יצחקי נ' מדינת ישראל (31.12.2018):
"בית משפט זה חזר ועמד על חומרתה של עבריינות המס, אשר נובעת מפגיעתה הקשה במשק, בכלכלה ובמגוון היבטים חברתיים הנוגעים לנטל תשלום המיסים, כמו גם מהקושי הרב שבחשיפתה. נפסק לא אחת, כי יש ליתן לחומרה זו ביטוי ממשי במסגרת גזירת עונשו של מי שהורשע בעבירות אלה, תוך מתן עדיפות לשיקולי הרתעה ולאינטרס הציבורי שבהחמרת הענישה על פני נסיבותיו האישיות של הנאשם, וכאשר נקודת המוצא היא כי העונש ההולם בעבירות אלה הוא מאסר בפועל" ( שם , בפסקה 11).
13.
במקרה דנן, המבקש נמנע מקיום חובתו להגיש דו"ח הכנסות במשך 3 שנים, וזאת לאחר שנדון בעבר בגין ביצוע עבירה זו והוטל עליו עונש מאסר על תנאי. משכך, העונש שהושת עליו מבטא איזון ראוי בין כלל הנסיבות הרלוונטיות, ומשלא מצאתי כי הוא חורג באופן קיצוני מרמת הענישה הנוהגת, איני רואה הצדקה להתערב בו.
14.
בנוסף, ניכר כי בבוא בית משפט השלום לגזור את עונשו של המבקש בתוך המתחם, הקפיד לזקוף לזכותו את הנסיבות המקלות שעליהן הצביע בבקשה שלפניי.
15.
אשר על כן, הבקשה נדחית, וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר בפועל.
על המבקש להתייצב במועד שנקבע לתחילת ביצוע עבודות השירות.
ניתנה
היום, י"ח באלול התשפ"א (26.8.2021).
ש ו פ ט