רע"פ 5797/08 יואב קוסטרינסקי נ. עיריית תל אביב

1.

בית-המשפט לעניינים מקומיים בתל-אביב הרשיע את המבקש בעבירה של חנייה בניגוד להוראות תמרור, לפי סעיף 6ב(1) ו-4ב לחוק עזר תל-אביב. המבקש טען בבית-המשפט כי חנה על שביל כורכר, בניגוד לגרסת הפקח שרשם את הדו"ח, אשר הסביר כי הרכב חנה סמוך למדרכה, מצדו האחר של הכביש, שאינו דרך כורכר. טענת המבקש סתרה גם השגה שהמבקש עצמו הגיש סמוך לרישום הדו"ח, ממנה עלה כי אכן חנה סמוך למדרכה. נקבע, כי עדותו של הפקח הייתה עקבית ואמינה, ולעומתה, נמצאו סתירות בעדותו של המבקש.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי, נדחה. בערעורו טען כי מסקנתה של הערכאה

הדיונית באשר למקום בו החנה, הנה שגויה. עוד טען, כי הורשע לפי סעיף חוק שגוי, הואיל ולהשקפתו חנה במקום בו מותרת החניה בשעות מסוימות, ואילו הסעיף בו הורשע מתייחס לחנייה בניגוד לתמרור האוסר על מכוניות מסוימות לחנות בשעות מסוימות. לבסוף טען, שגם לו היה חונה במקום בו נקבע שחנה יש לזכותו, הואיל והשילוט במקום אינו ברור, ונהג מתקשה לדעת אם החניה במקום אסורה. בדחותו את הערעור לא מצא בית-משפט קמא מקום להתערב בממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו בערכאה הדיונית. הטענה בדבר סעיף החוק המתאים להרשעה, נדחתה לגופה, הואיל ונמצא כי האיסור במקום תואם את הסעיף המצוין. טענת ההטעיה נדחתה על הסף מאחר ונטענה לראשונה בערכאת הערעור.

3.

בבקשה שבפני עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי, ובפיו הטענות ששימשו אותו בערעור, היינו, כי השילוט במקום לא היה ברור, וכי הוא הוטעה לחשוב שהחנייה מותרת. בנוסף, עותר המבקש כי בית-משפט זה יקבע הלכות בשורה ארוכה של נושאים הקשורים לתחום החנייה ומערכת היחסים בין הרשות המקומית לאזרח, אף שהוא מודה כי חלקם כלל לא נוגעים לעניינו.

4.

אין בידי להיענות לבקשה. קיומו של ערעור שני נועד ללבן סוגיות להן נודעת חשיבות כללית ועשויות להשפיע על ציבור גדול של מתדיינים. המחלוקת שנתגלעה בין המבקש לרשות היא פרטנית, ועוסקת בעיקרה בסוגיות שבעובדה ומהימנות, בהן אין ערכאת ערעור נוהגת להתערב, ומקל וחומר שלא תעשה זאת ערכאת ערעור שנייה. כך או כך, עניינו של המבקש נבחן בידי בית המשפט לעניינים מקומיים, וחזר ונבחן בידי בית המשפט המחוזי, ולא מצאתי כי הוא מחייב ליבון בפני ערכאה נוספת. באשר לטענותיו האחרות של המבקש, את אלו היה עליו חייב להעלות בפני הערכאה הדיונית ולבקש את הכרעתה, ככל שהכרעה זו התחייבה מהאישום הפרטני שיוחס לו. משלא עשה זאת, וככל שהנושא יקר לליבו, טוב יעשה המבקש אם יפנה את הצעותיו והשגותיו אל הרשויות הרלוונטיות, היינו, המחוקקת והמבצעת.

אשר על כן, הבקשה נדחית.