רע"פ 5826/07 צבי צ'אושו נ. מדינת ישראל

1.

בכתב-אישום שהוגש נגד המבקש לבית-משפט לתעבורה בפתח-תקווה נטען, כי ביום 23.3.03, בעת שנהג ברכבו באחד מרחובותיה של גני תקווה, הוא החל לבצע פנייה שמאלה לשול עפר רחב, תוך חציית נתיב הנסיעה הנגדי. עוד נטען, כי בבצעו פנייה זו הוא לא בדק אם הדרך פנויה, ועל כן לא הבחין באופנוע שהגיע מולו, למרות שתנאי הדרך ומצבה אפשרו זאת. כתוצאה מכך הועף רוכב האופנוע, נפגע באורח קשה ולאחר מכן מת מפצעיו. בגין מעשה זה, יוחסה למבקש עבירה של גרימת מוות ברשלנות לפי סעיף 64 לפקודת התעבורה, התשכ"א-1961. לאחר שמיעת ראיות הצדדים הרשיע בית-המשפט לתעבורה את המבקש, ודינו נגזר ל-10 חודשי מאסר ו-12 חודשי מאסר על תנאי. כן נפסל המבקש מלקבל או להחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של עשר שנים, כך ששלוש שנות הפסילה הראשונה יחולו על נהיגת כל כלי רכב, וביתר התקופה הוא יוכל לנהוג בטרקטור.

2 .

המבקש הביא את השגותיו כנגד פסק-הדין לפני בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, ובפתח הדיון חזר בו מערעורו לעניין הכרעת-הדין. באשר לעונש, טען המבקש, כי מדובר ברף נמוך של רשלנות, ועל כן ראוי היה לאפשר לו לשאת במאסרו בדרך של עבודות שירות. עוד טען המבקש, כי בית-משפט השלום לא נתן את משקל ראוי לנסיבותיו האישיות, ובהן עובדת היותו אדם נורמטיבי אשר תרם רבות לציבור והביע חרטה עמוקה על שאירע.

בית-משפט קמא דחה את הערעור, לאחר שלא מצא עילה להתערב בעונש, ובתוך כך הדגיש את עברו התעבורתי של המבקש, הכולל מספר הרשעות בעבירות הטומנות בחובן סיכון רב למשתמשים בדרך.

3.עתה עותר המבקש ליתן לו רשות להביא את עניינו בפני ערכאה שלישית, ובפיו אותן טענות ששימשו אותו בערעורו בפני בית-משפט קמא, עליהן הוסיף את הטענה כי מאז התאונה הוא סובל מתופעות פוסט טראומטיות. עוד עותר המבקש - ובכך מנסה הוא להקנות לבקשתו נופך משפטי - לבחינה מחודשת של ההלכות הקיימות בנושא ענישה תעבורתית.

4.דין הבקשה להידחות. כידוע, על דרך הכלל, חומרת העונש אינה מהווה עילה למתן רשות לערער (ראו: רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1) 646). לכלל זה אומנם נקבעו חריגים, אולם עניינו של המבקש אינו נמנה עליהם. ההלכה הפסוקה הדגישה לא אחת כי לבית-המשפט הגוזר את דינו של העבריין, שמור שיקול הדעת בקביעת עונשו, ולשם כך עליו להתחשב בנסיבותיו האישיות של המבצע ובנסיבות ביצוע העבירה (ראו רע"פ 3674/04 אבו סאלם נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, והאסמכתאות המופיעות שם). כל אלו נבחנו במקרה הנוכחי בפני שתי ערכאות, ואין מקום להידרש להן בשלישית.

אשר על כן הבקשה נדחית, ועמה נדחית גם הבקשה לעיכוב ביצועו של העונש.