פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5914/08
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
חמאד גיהאד
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית
המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 27.4.08 בע"פ 72296/06 שניתן על-ידי כבוד
השופטים: ד' ברלינר – סג"נ, ז' המר – סג"נ ות' שפירא
בשם המבקש:
עו"ד איתן און
בשם המשיבה:
עו"ד מיטל בוכמן-שינדל
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (פ 4586/06) בגין עבירה של החזקת נשק שלא כדין, לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977.
על פי המתואר בכתב האישום, במועד שאינו ידוע לתביעה, החזיק המבקש אקדח חצי אוטומטי כשהוא טעון במחסנית ובה 4 כדורים. עוד נטען כי ביום 22.6.2006 נערך חיפוש בביתו של המבקש ביפו, ונמצא בחזקתו עמעם קול שהוא אביזר נשק, זאת ללא רשות בדין.
ביום 3.8.2006 הרשיע בית משפט השלום (כבוד השופט צ' קאפח ) את המבקש בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום וזאת על בסיס הודאתו.
ביום 5.11.2006 גזר עליו בית המשפט 7 חודשי מאסר בפועל ו-9 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירות של החזקת נשק מכל סוג שהוא.
על גזר דינו של בית משפט השלום ערערה המשיבה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (ע"פ 72296/06).
בית המשפט המחוזי (כבוד סגני הנשיא השופטים ד' ברלינר ו ז' המר והשופטת ת' שפירא ) קיבל בפסק דינו מיום 27.4.2008 את ערעורה של המשיבה בקובעו כי העובדה כי המבקש ריצה תקופה של כ-5 חודשים במעצר, שהיא הנסיבה לקולא ששקל בית משפט השלום, אינה יכולה לגמד לחלוטין את חומרת העבירה בה הורשע המבקש, בנוסף לעברו הפלילי המכביד והעובדה כי נמצא עמעם קול בביתו, עובדה המצביעה על פוטנציאל לשימוש מקצועי בנשק ולמטרות עברייניות. בית המשפט ציין עוד כי ישנו משקל לאזור בו נמצא המבקש, שכן הוא אזור רווי אלימות. על כן, החמיר בית המשפט בעונשו של המבקש והעמידו על 15 חודשי מאסר בפועל במקום 7 חודשים.
מכאן בקשר רשות הערעור שבפניי, בה עותר המבקש להקלה בעונשו לאור ההחמרה היתרה של בית המשפט המחוזי אשר התעלם לגמרי מהשיקולים לקולא אשר הנחו את בית משפט השלום בבואו לגזור את דינו כגון העובדה כי הוא מרצה עונש נוסף של 5 שנים. עוד טוען המבקש כי השיקול של השתייכותו לאזור מגורים מסוים הוא שיקול זר ואין לו אח ורע בפסיקת בית המשפט העליון.
מנגד טוענת המשיבה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות הן מהטעם כי היא אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית והמבקש לא הצביע על עילה המצדיקה דיון בגלגול שלישי והן מהטעם שבנסיבות המקרה לא הייתה סטייה ניכרת ממדיניות הענישה שמצדיקה מתן רשות ערעור.
דין בקשת רשות הערעור להידחות.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות שונות. ככלל, הלכה היא, כי רשות ערעור לדיון בגלגול שלישי, ניתנת במשורה באותם מקרים חריגים אשר מעוררים שאלה בעלת חשיבות כללית וציבורית החורגת מעניינם הפרטי של בעלי הדין. במקרה שבפני, חרף טענות המבקש, הבקשה אינה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית, אשר תצדיק דיון בגלגול שלישי (ראו ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ , פ"ד לו (3) 123 (1982)). מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
יתרה מכך, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 24.3.1997); רע"פ 7201/97 בשירי נ' היועץ המשפטי למ משלה (לא פורסם, 11.12.1997)). בנסיבות המקרה, לא מצאתי כל סטייה שכזו מנורמת הענישה המקובלת בעבירה אותה ביצע המבקש. מסיבות אלו בלבד, דין הבקשה להידחות.
מעבר לדרוש יוער כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. מדובר בעבירה חמורה אותה ביצע המבקש, בנוסף לעברו הפלילי המכביד. מקובלת עלי מסקנתו של בית המשפט המחוזי כי הנסיבה לקולא בדבר מעצרו משך 5 חודשים אינה נסיבה המגמדת את שאר הנסיבות לחומרא בעניינו של המבקש. עיון בפסק דינו של בית המשפט המחוזי מלמד שהוא נימק את מסקנותיו כדבעי, ועל כן אין מקום להתערב בהן.
אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.
ניתנה היום, י"ב באב התשס"ח (13.8.2008).
ש ו פ ט