רע"פ 5916/08 פלוני נ. מדינת ישראל

1.

בית-משפט השלום בראשון לציון הרשיע את המבקש, על-פי הודאתו, בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות, נהיגה ללא רישיון וביטוח והחזקת סם לצריכה עצמית. בעקבות כך, נגזרו למבקש שישה חודשי מאסר, ששה חודשים מאסר על תנאי, פסילה מלקבל רישיון נהיגה למשך שנה ופסילה דומה על-תנאי. כמו כן, חולטה התחייבות להימנע מעבירה בסך 3,000 ש"ח עליה חתם המבקש בעבר, והופעל, מאסר על תנאי (בן שנה) שעמד נגדו, במצטבר.

2.

ערעור שהגיש המבקש לבית-המשפט המחוזי מרכז וכוון נגד גזר-הדין, נדחה. בדחותו את הערעור, לא נעתר בית-המשפט לבקשת המבקש לקבל תסקיר משלים בעניינו, זאת נוכח העובדה שחלפה פחות ממחצית השנה מיום הגשת התסקיר הקודם. עוד נקבע, כי בגזירת העונש, שקל בית-משפט השלום כראוי את מכלול שיקולי הענישה הצריכים לעניין, ובכללם את נסיבות חייו הקשות של המבקש.

3.

כעת עותר המבקש ליתן לו רשות לערער על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי. בבקשתו הוא טוען כי עקב היותו קטין בעת ביצוען של העבירות, היה מקום לקבלת תסקיר משלים בעניינו. עוד נטען, כי הערכאות דלמטה החמירו עם המבקש יתר על המידה, כאשר הורו על הפעלה במצטבר של המאסר על תנאי. כן נטען, כי לא ניתן משקל הולם לנסיבות חייו הקשות, לגילו הצעיר, ולעובדה כי שוב אינו משתמש בסמים.

4.

דין הבקשה להידחות. ההלכה הנוהגת היא כי חומרת העונש כשלעצמה אינה מקימה עילה לערעור שני, למעט מקרים חריגים, שעניינו של המבקש אינו נמנה עליהם (רע"פ 10231/03 קורן נ' מדינת ישראל , פ"ד נח(1), 646 (2003)). באשר לתסקיר המשלים, נוכח פרק הזמן הקצר שחלף מיום הגשת תסקיר המבחן הראשון, ברי כי לא היה בכוחו של תסקיר נוסף להוסיף על הנתונים להם היה בית המשפט צריך להידרש, ומכאן החלטתי לדחות את הבקשה.