החלטה2 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5923/01 דניאל זכריה נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

סדר דין פלילי · בקשת רשות ערעור על החלטה שהחזירה ענין לגזירת עונשבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט המחוזי בערעור שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת העונש

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת עונש. נקבע כי הכלל הוא שאין להתערב בהחזרה כזו עד למתן פסק הדין הסופי, וכי החלטת בג"ץ קודמת אינה מונעת דיון ברשות הערעור. נקבע גם כי אי-טענה לגופו של עניין אינה משמעה הסכמה לטענות המבקש.

העובדות

המבקש ביקש רשות לערער על פסק דין של בית המשפט המחוזי שבערעור החזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת עונשו. המשיבה לא טענה לגופו של עניין בבקשה. המבקש פנה קודם לכן לבג"ץ בבג"ץ 5611/01.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש להתערב בפסק דין של בית המשפט המחוזי שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת העונש טרם סיומו של ההליך?
  2. 2.האם החלטת בג"ץ בבג"ץ 5611/01 משפיעה על סמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשת רשות הערעור?
  3. 3.האם העובדה שהמשיבה לא טענה לגופו של עניין פירושה הסכמה לטענות המבקש?

הלכות

  1. 1

    הכלל הוא שבית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בפסק דין של בית המשפט המחוזי שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת העונש, כל עוד טרם נגזר הדין, אף שקיימים יוצאים מן הכלל

    ״הכלל הוא שאין בית משפט זה נוטה להתערב בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    החלטת בג"ץ אינה משפיעה על סמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשת רשות לערער

    ״החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבג"ץ 5611/01 אין לה ולא כלום לשאלה מה תהא״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    אי-טענה לגופו של עניין מצד המשיבה אינה מהווה הסכמה לטענות המבקש

    ״אין ממש בטענה שהואיל והמשיבה לא טענה לגופו של ענין, יש לראותה כאילו היא מסכימה לטענותיו של המבקש.״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • רשות לערער
  • גזירת עונש
  • פסק דין
  • בית המשפט המחוזי
  • בג"ץ
  • בקשה נדחית

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

רע"פ

5923/01

בפני:

כבוד המשנה לנשיא ש' לוין

המ

בקש

:

דניאל זכריה

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

בקשת

רשות ערעור על פסק דינו של בית

המשפט

המחוזי בירושלים מיום 21.5.01

בע"פ

2063/01 שניתן על ידי כבוד

השופטים

צ' סגל, מ' שידלובסקי-אור,

מ'

גל

בשם

המבקש: עו"ד דוד מימון

בשם

המשיבה: עו"ד תמר פרוש

החלטה

1.אין קיימות שתי אסכולות בנושא אותו מעוררת המשיבה. הכלל הוא שאין בית משפט זה נוטה להתערב בפסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי בערעור שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת העונש כל עוד זה לא סיים את מלאכתו וניתן פסק דין בערעור; אך לכלל זה קיימים יוצאים. נחה דעתי שהמקרה הנוכחי אינו יוצא מן הכלל.

2.החלטת בית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בבג"ץ 5611/01 אין לה ולא כלום לשאלה מה תהא תוצאת הדיון בבקשה; שהרי בוודאי שמוסמך אני לדון בבקשה לרשות לערער.

כשיגזר עונשו יוכל המבקש, אם ימצא לנכון לערער על פסק הדין ואם מבוקשו לא ינתן לו, יוכל לעתור לבית משפט זה בבקשת רשות לערער, כשכל טענותיו שמורות לו.

אין ממש בטענה שהואיל והמשיבה לא טענה לגופו של ענין, יש לראותה כאילו היא מסכימה לטענותיו של המבקש.

הבקשה נדחית איפוא, ללא צורך לדון בה לגופה.

ניתנה היום, כ"ד אב תשס"א

(13.8.2001).

המשנה

לנשיא

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצטט (2 תיקים)

הלכות

  1. 1הכלל הוא שבית המשפט העליון אינו נוטה להתערב בפסק דין של בית המשפט המחוזי שהחזיר את הענין לבית משפט השלום לגזירת העונש, כל עוד טרם נגזר הדין, אף שקיימים יוצאים מן הכלל
  2. 2החלטת בג"ץ אינה משפיעה על סמכותו של בית המשפט העליון לדון בבקשת רשות לערער
  3. 3אי-טענה לגופו של עניין מצד המשיבה אינה מהווה הסכמה לטענות המבקש