רע"פ 5949/96 פינקלשטיין יוסי נ. מדינת ישראל

המבקש הורשע, על יסוד הודאתו, בשורה של מעשי זיוף ומרמה בפועלו כסוכן ביטוח, תוך הונאת לקוחות וחברת הביטוח. בית משפט השלום בחיפה גזר דינו לעונש כולל של חמישה שנות מאסר, מתוכן שלוש במאסר בפועל והיתרה על תנאי למשך שלוש שנים. בגזר הדין צויין ההיקף הנרחב של העבירות שבוצעו, מספר הלקוחות שהונו וסכום הכסף ששלשל המבקש לכיסו. כן צויינו חובותיו לרשויות המס. כן צויינו נסיבותיו האישיות של המבקש, לרבות התמוטטותו הכלכלית, מצבו המשפחתי והחרטה שהביע על מעשיו.

המבקש ערער על חומרת העונש לבית המשפט המחוזי אף המשיבה ערעורה, על קולת העונש. בפסק דינו מיום 11.7.96 קיבל בית המשפט את ערעור המשיבה והעמיד את עונשו של המבקש על חמש שנות מאסר בפועל. בית המשפט ציין כי הגם שאין למבקש הרשעות קודמות, למרות נסיבותיו המשפחתיות והבעת החרטה, חמורים מעשיו של המבקש במידה המצדיקה החמרת עונשו. כן צויין, כי אין המלצה טיפולית מטעם שירות המבחן וכי אינטרס הציבור, כמו גם מצוקתן של משפחות המבוטחים והמבוטחים שנפגעו, מחייבים החמרת הענישה. מטעם זה נדחה ערעור המבקש והתקבל ערעור המשיבה.

על החלטה זו מונחת בפני בקשת המבקש למתן רשות ערעור. המבקש חוזר ומביע חרטה ומפרט את נסיבותיו האישיות. כן צויין כי העבירות לא בוצעו למטרת רווח וכי הוא נענש דיו בשברון מטה לחמו ורכושו. המבקש אף ציין, כי חברת הביטוח (המתלוננת) מקבלת כספים המגיעים לזכותו ובכך מצטמצם נזקה.

לאחר שעיינתי בחומר שבפני ובטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה להידחות. עניינו של המבקש נדון בפני שתי ערכאות ובהן נבחנו טענותיו. אשר להרשעותיו הקודמות, חרטתו ונסיבותיו האישיות, לא מצאתי עילה להתערבותי במסקנת בית המשפט בהחמרת עונשו של המבקש. אין בטענות המבקש משום עילה למתן רשות ערעור בפני בית משפט זה (ראה: ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ , פ"ד לו(3) 123).