רע"פ 5977/09 חיים מירובסקי נ. מדינת ישראל

מעורבותו של המבקש בפרשה נשוא בקשה זו – שעניינה מתן שוחד לשופטי כדורגל בתמורה להטיית תוצאות משחקים, וזאת לצרכי הימורים – נבחנה בידי ערכאה קמא לפני-ולפנים, והוכרעה באורח שאיני מוצא בו דופי. המבקש הוא זה שערך היכרות בין שופט הכדורגל משה אטיאס לבין סוכן ההימורים אבי חודדה, והיכרות זו היא שהובילה, בתורה, לביצוען של עבירות שוחד חמורות. ממצאיה של ערכאה קמא העלו, כי חרף עדותו המיתממת ידע המבקש לאן עלולים מעשיו להוביל, ומכאן, שהתקיים אצלו היסוד הנפשי הדרוש להרשעה בעבירה של מתן אמצעים לביצוע פשע, לפי סעיף 498(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. באשר ליסוד העובדתי, נקבע כי ההיכרות שערך המבקש בין עבריין מועד לבין עבריין פעיל, ושכאמור הובילה לביצועם של פשעים, נכללת בתוך הביטוי "כל אמצעי אחר" הנמנה עם האמצעים המופיעים בסעיף, ואיני מוצא מִנַין אותה מניעה פרשנית לה טוען המבקש מלקבוע זאת.

גם לטענותיו של המבקש במישור הראייתי לא מצאתי מקום להידרש. כפי שציינה ערכאת הערעור, בין אם היה משה אטיאס שותפו של המבקש לעבירה ובין אם לאו – נסמכה ההרשעה לא רק על גרסתו היחידה של אטיאס, אשר הפך ברבות הימים לעד מדינה, אלא גם על גרסתו של המבקש, ועל כן עמדה בתנאים הקבועים בסעיף 54א(א) לפקודת הראיות. אכן, על בית-המשפט היה לנקוט בזהירות יתרה קודם לקביעה כי עדותו של המבקש כמוה כראיית סיוע לעדותו של עד המדינה, ומשכך עשה איני רואה עילה לקיומו של ערעור שני.

אי-לכך, הבקשה נדחית.