פרטי ההליך
בבית המשפט העליון
רע"פ
5979/06
בפני:
כבוד השופט ס' ג'ובראן
המבקש:
דניאל בוהדנה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
בקשת רשות ערעור על פסק-דין של
בית-המשפט המחוזי בנצרת בע"פ 1459/05 מיום 20.6.2006, שניתן על-ידי כבוד
סגן-הנשיא י' כהן והשופטים ה' ח'טיב ו-א' הלמן
בשם המבקש : בעצמו
החלטה
המבקש הועמד לדין בבית-משפט השלום בבית-שאן (ת"פ 293/03) בגין עבירה של תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין) ועבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין.
לפי הנטען בכתב האישום, ביום 6.3.2003 המבקש תקף שוטר אשר הגיע לביתו כשבידו צו הבאה, בכך שדחף אותו וכן הכשיל את השוטרים שבאו לעצרו מלמלא את תפקידם, בכך שסרב להתלוות עמם לניידת המשטרה, תוך כדי שימוש בכוח.
ביום 27.10.2005 זיכה בית-משפט השלום בבית-שאן (השופט א' קולה) את המבקש, מחמת הספק, מהעבירה של תקיפת שוטר. עם זאת הרשיע בית-המשפט את המבקש בעבירה של הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו וגזר עליו עונש של שלושה חודשי מאסר בפועל ושנים-עשר חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים.
על גזר-דינו של בית-משפט השלום ערער המבקש לבית-המשפט המחוזי בנצרת.
בית-המשפט המחוזי (כבוד
סגן-הנשיא י' כהן והשופטים ה' ח'טיב ו-א' הלמן) דחה את הערעור בקובעו, כי העונש שנגזר על המבקש אינו חורג ממידת הענישה הראויה בעבירה בה הורשע.
מכאן בקשת רשות הערעור שבפני, אשר במסגרתה טוען המבקש, כי שגה בית-המשפט המחוזי בכך שלא הקל בעונשו, שכן הפרשה כולה מקורה במסכת התנכלויות מצד משטרת בית-שאן. בד-בבד עם הבקשה, הגיש המבקש בקשה לעיכוב ביצוע גזר-הדין.
דין בקשת רשות הערעור להידחות וזאת מבלי לקבל את תגובת המשיבה.
עניינו של המבקש כבר נדון בפני שתי ערכאות. כידוע, הכלל הנוהג הינו, כי הרשות לערעור שני, אינה ניתנת כדבר שבשגרה, אלא מוגבלת למקרים המעוררים שאלה בעלת חשיבות משפטית או ציבורית, החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים. בענייננו, בקשת רשות הערעור איננה מעוררת כל שאלה משפטית עקרונית שכזו והמבקש לא הצביע על כל עילה המצדיקה דיון "בגלגול שלישי", בהתאם להלכת ר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור (הדר חיפה) בע"מ, פ"ד לו(3) 123 . מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות.
זאת ועוד, הלכה היא, כי טענות בנוגע לחומרת העונש כשלעצמה, אינן מקימות עילה למתן רשות ערעור בפני בית-משפט זה, אלא בנסיבות של סטייה ניכרת ממדיניות הענישה (ראו רע"פ 1174/97 עזרא רפאלי נ' מדינת ישראל (לא פורסם); רע"פ 7201/97 דב בשירי נ' היועץ המשפטי לממשלה (לא פורסם)).
מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לעצם העניין. משלא ערער המבקש על הכרעת-דינו בפני בית-המשפט המחוזי, הרי שטענותיו כנגד השוטרים שבאו לעצרו אינן מן העניין. גם העונש שנגזר על המבקש אינו חורג מהענישה המקובלת בעבירה בה הורשע, בפרט לאור עברו הפלילי המכביד, הכולל גם עבירות דומות כנגד עובדי ציבור.
אשר-על-כן, הבקשה למתן רשות ערעור נדחית וממילא מתייתרת הבקשה לעיכוב ביצוע העונש.
ניתנה היום, כ"ט בתמוז תשס"ו
(25.7.2006).
ש ו פ ט