פסק-דין3 עמודיםנכלל בחיפוש

רע"פ 5995/01 עמיהוד אביב נ. מדינת ישראל

ניתן ביום

בקצרה

תעבורה · בקשת רשות ערעור על הרשעה ועונש בגרימת מוות ברשלנותבקשת רשות ערעור לבית המשפט העליון על הרשעה ועל חומרת העונש בעבירות תעבורה

לא ידוע אם התקציר מבוסס על המסמך המלא. לפני שמסתמכים עליו, קראו את המקור.

בית המשפט העליון דחה בקשת רשות ערעור על הרשעה בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה במהירות העולה על המותר, מאחר שהתקיפה נסבה על ממצאים עובדתיים שנקבעו בערכאות הקודמות. נדחתה גם הבקשה לעניין חומרת העונש, וכן בקשה לעיכוב ביצוע המאסר לצורך הגשת בקשת חנינה.

העובדות

המבקש נהג באופנוע ברחוב עירוני בלילה ופגע בהולך רגל שחצה את הכביש, והולך הרגל נפטר מפצעיו. הערכאות הקודמות הרשיעו את המבקש בגרימת מוות ברשלנות, בנהיגה במהירות העולה על המותר ובחבלה של ממש, וגזרו עליו 20 חודשי מאסר (מתוכם 8 לריצוי בפועל), קנס, פסילה ופיקוח. בית המשפט דחה את הבקשה ואת הבקשה לעיכוב ביצוע המאסר.

השאלות המשפטיות

  1. 1.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על הרשעת המבקש בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה במהירות העולה על המותר?
  2. 2.האם יש מקום ליתן רשות ערעור על חומרת העונש שהושת על המבקש?
  3. 3.האם הגשת בקשת חנינה מהווה נימוק לעיכוב ביצוע עונש מאסר של פסק דין חלוט?

הלכות

  1. 1

    בקשת רשות ערעור על קביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.

    ״הן מהטיעון בכתב והן מהטיעון בעל פה עולה בבירור כי התקיפה היא תקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות״
    לציטוט במסמך ←
  2. 2

    חומרת העונש אינה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר.

    ״חומרת העונש אינה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר״
    לציטוט במסמך ←
  3. 3

    הגשת בקשת חנינה אינה משמשת נימוק לעיכוב ביצוע עונש של פסק דין חלוט.

    ״הגשת בקשת חנינה איננה משמשת נימוק לעיכוב ביצוע עונש של פסק דין חלוט״
    לציטוט במסמך ←

מילות מפתח

  • גרימת מוות ברשלנות
  • נהיגה במהירות העולה על המותר
  • רשות ערעור
  • חומרת העונש
  • פסילה
  • עיכוב ביצוע
  • בקשת חנינה
  • ממצאים עובדתיים

התקציר, ההלכות והסיווג נוצרו אוטומטית. לכל הלכה מצורף ציטוט מהמסמך. יש לבדוק את הדברים מול המקור באתר בית המשפט, שהוא הנוסח המחייב.

הטקסט המלא

פרטי ההליך

ב

בית המשפט העליון

בירושלים

רע"פ

5995/01

בפני:

כבוד השופטת ט' שטרסברג-כהן

כבוד השופט י' אנגלרד

כבוד השופט א' א' לוי

המ

בקש

:

עמיהוד אביב

נגד

המשיב

ה :

מדינת ישראל

רשות

ערעור פלילי על פסק-דינו

של

בית המשפט המחוזי לתעבורה

בתל-אביב-יפו

בת"פ 14032/97

תאריך הישיבה:

ג'

באייר התשס"ב

(

15.04.02

)

בשם

המבקש

:

עו"ד עזריאלנט רות

בשם

המשיב

:

עו"ד אריה פטר

פסק-דין

השופטת ט' שטרסברג-כהן:

שתי ערכאות קודמות הרשיעו את המבקש בגרימת מוות ברשלנות ובנהיגה במהירות העולה על המותר וברשלנות שגרמה לחבלה של ממש. על המבקש נגזרו 20 חודשי מאסר, מתוכם 8 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי, קנס בסך 7,500 ש"ח, 8 שנות פסילה מלהחזיק או מלקבל רשיון נהיגה וכן פיקוח שירות המבחן למשך שנה. הבקשה מתייחסת הן להרשעה והן לעונש.

התאונה ארעה כאשר המבקש נהג באופנוע ברחובה של עיר, בלילה, פגע בהולך רגל שחצה את הכביש מימין לשמאל כוון נסיעתו. עקב הפגיעה נפגע הולך הרגל, המנוח, קשות ומת מפצעיו. המבקש עצמו נחבל בידו.

אף שהבקשה מנסה לשוות לשאלות המועלות בה גוון של שאלות בעלות חשיבות כללית ציבורית מעבר לעובדות המקרה הנדון, אין הן שאלות מסוג זה כלל. הן מהטיעון בכתב והן מהטיעון בעל פה עולה בבירור כי התקיפה היא תקיפת ממצאים עובדתיים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות בטענה כי הקביעות שגויות הן. על פי הקריטריונים הנקוטים בידינו לשם מתן רשות ערעור, אין מקום ליתן רשות ערעור במקרה זה.

למעלה מן הדרוש וכדי להניח את דעת באת-כוח המבקש אוסיף, כי לגופו של עניין אנו בדעה כי לא יצאה שגגה מלפני אף אחת מן הערכאות הקודמות בתוצאה אליה הגיעו בהרשיען את המבקש, וזאת, גם אם הן לא ראו עין בעין זו עם זו עובדה כזו או אחרת. גם אם מסקנה זו או אחרת של כל אחת משתי הערכאות אינה מושתתת על אותן עובדות עצמן, ההרשעה היא כדין על פי נסיבות המקרה.

הבקשה נדחית.

ניתן היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט

החלטה

לאחר שימוע פסק הדין ובטרם קמנו ממושבנו, פנתה אלינו באת-כוח המבקש וביקשה להתייחס לעניין העונש, שלא היתה התייחסות אליו בפסק דיננו. כן ביקשה היא מבא-כוח המשיבה לשקול הסכמה להפחתה בעונש תוך העמדתו על ששה חודשי מאסר במקום שמונה חודשים, והמרתם בעבודות שירות. לאחר היוועצות הודיענו בא-כוח המשיבה עמדתה, לפיה אין מקום להתערב בעונש.

לאחר שמיעת טיעון באת-כוח המבקש לעניין מתן רשות ערעור על חומרת העונש, אנו מחליטים שלא ליתן רשות ערעור גם בשאלה זו. חומרת העונש אינה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר, שענייננו אינו אחד מהם, מה עוד שהעונש הולם את נסיבות ביצוע העבירה ואת מדיניות הענישה בעבירות תעבורה קשות אלה.

הבקשה נדחית גם לעניין חומרת העונש.

יש לראות החלטה זו כחלק מפסק דיננו.

ניתנה היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02).

ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט

באת-כוח המבקש מבקשת עיכוב ביצוע המאסר לחודשיים - שלושה. מבקשת שהות לפנות בבקשת חנינה.

בא-כוח המשיבה מתנגד לעיכוב הביצוע מעבר לזמן התארגנות.

החלטה

הגשת בקשת חנינה איננה משמשת נימוק לעיכוב ביצוע עונש של פסק דין חלוט.

המבקש יתייצב לריצוי עונשו ביום 15.5.02 עד השעה 10:00 בבית משפט השלום בתל-אביב.

הערבויות ככל שהופקדו, תעמודנה בעינן.

ניתנה היום, ג' באייר תשס"ב (15.4.02).

ש ו פ ט ת ש

ו פ ט ש ו פ ט

המסמך מוצג כפי שבית המשפט פרסם אותו; אין באמור ייעוץ משפטי. בקשת הסרה · דיווח על טעות

ציטוטים

מצוטט על ידי (1 מסמכים)

  • רע"פ 675/04אל-חי זיתון נ. מדינת ישראלהחלטה

הלכות

  1. 1בקשת רשות ערעור על קביעות עובדתיות שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות אינה עומדת בקריטריונים למתן רשות ערעור לערכאה שלישית.
  2. 2חומרת העונש אינה עילה למתן רשות ערעור לערכאה שלישית, אלא במקרים נדירים וחריגים ביותר.
  3. 3הגשת בקשת חנינה אינה משמשת נימוק לעיכוב ביצוע עונש של פסק דין חלוט.