רע"פ 5995-23 רע"פ 5995-23

1.בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה (כבוד סגן הנשיא א' אליקים, וכבוד השופטים ת' נאות פרי ו- א' סלאמה) בעפ"ג 41113-04-23 מיום 13.07.2023. בגדרו נדחה ערעור המבקש על גזר דינו של בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת הבכירה א' קנטור) בת"פ 56432-01-21 ות"פ 19410-09-21 מיום 27.03.2023.

2.המבקש הורשע, על-פי הודאתו, בעבירות של ניסיון לגרם מעשה מגונה בקטין מתחת לגיל 14, לפי סעיף 348(א) בנסיבות סעיפים 345(א)(3), 350 ו-25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977(להלן: חוק העונשין); וניסיון להטרדה מינית של קטין מתחת לגיל 15, לפי סעיפים 5(א) ו-3(א)(6)(א) סיפא לחוק למניעת הטרדה מינית התשנ"ח-1998 (להלן: החוק למניעת הטרדה), וסעיף 25 לחוק העונשין.

לדיון בגזר הדין צורף, לבקשת המבקש, כתב אישום נוסף (ת"פ 19410-09-21), בגינו הורשע בעבירות של ניסיון למעשה מגונה לפי סעיפים 348(ג) ו-25 לחוק העונשין, והטרדה מינית לפי סעיפים 3(א)(3) ו-(4) לחוק למניעת הטרדה.

3.על-פי עובדות כתב האישום בת"פ 56432-01-21, המבקש גלש באתר "טוטאל צ'אט", שם פיתח שיחה עם שוטרת אשר התחזתה לקטינה בת 13 שנים (להלן: השוטרת). במהלך השיחה שהתפתחה, ובמספר מועדים שונים, הפנה המבקש לשוטרת הצעות חוזרות בעלות אופי מיני, בסברו כי היא קטינה בת 13 שנים.

4.על-פי עובדות כתב האישום בת"פ 19410-09-21, במספר מועדים שונים, שוחח המבקש עם קטינה בת כ-16 שנים – בעלת קשיים התפתחותיים ו"יכולת אינטלקטואלית גבולית", באמצעות יישומון "ווטסאפ". במסגרת תכתובת זו, הפנה המבקש לקטינה, ביודעו את גילה, הצעות חוזרות בעלות אופי מיני.

5.לאחר הרשעתו, הופנה המבקש אל המרכז להערכת מסוכנות ואל שירות המבחן על מנת שיכינו חוות דעת בעניינו. שתי חוות דעת שהוגשו בעניין המבקש מטעם המרכז להערכת מסוכנות מצאו כי המסוכנות המינית של המבקש הינה בינונית; וכי הליך הטיפול שהחל צפוי להיות איטי וממושך. בנוסף, שירות המבחן פירט במספר תסקירים את ההתקדמות האיטית והחלקית של המבקש בהליך הטיפולי, והמליץ לשלב את המבקש בתכנית שיקומית במסגרת צו מבחן למשך 24 חודשים; לצד הטלת מאסר בפועל בדרך של עבודות שירות. יוער, כי הממונה על עבודות השירות מצא את המבקש מתאים לריצוי מאסר בדרך של עבודות שירות.

6.בגזר הדין מיום 27.03.2023, נקבע כי מתחם הענישה הראוי בגין שני כתבי האישום יחד נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל. לאחר בחינת נסיבותיו האישיות של המבקש, נקבע כי אמנם אין מקום לסטות לקולא מן המתחם, שכן הסיכויים לשיקום ממשי נמוכים; אך יש למקם את עונשו של המבקש בתחתית המתחם לאור הודאתו, עברו הפלילי הנקי, והשתלבותו בהליך טיפולי. לפיכך, נגזרו על המבקש 12 חודשי מאסר בפועל; 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע; והתחייבות כספית בסך של 5,000 ש"ח.

7.המבקש ערער על גזר דינו, וערעורו נדחה. בית המשפט המחוזי קבע כי העונש שהושת על המבקש הוא עונש הולם שלא מצדיק התערבות. זאת, הן לאור מדיניות הענישה הנוהגת; הן לאור נסיבותיו של המבקש, אשר "נעדר תובנה למורכבות התמכרותו", ולא שיתף פעולה עם גורמי הטיפול באופן מלא.

8.המבקש מיאן להשלים עם פסק דינו של בית המשפט המחוזי, ומכאן הבקשה שלפניי. בגדרה, טוען המבקש כי עניינו מעלה שאלה עקרונית: "האם נאשם בעל מאפיינים ייחודיים יחשב כבר שיקום ע"פ אותן אמות מידה לפיהן ראוי לבחון את הנאשם הסביר?". לטענת המבקש, הערכאות קמא לא נתנו דעתן למאפייניו הייחודיים, אשר בגינן לא הצליח לעבור הליך טיפולי בפרק זמן קצר – אך לא ניתן לגזור מכך שהמבקש אינו בר שיקום, ולפיכך ראוי היה לאמץ את המלצת שירות המבחן ולבכר את שיקולי השיקום בעניינו.

9.לאחר עיון בבקשה ונספחיה, ובכלל ההחלטות ופסקי הדין בהליכים דלמטה, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה לרשות ערעור להידחות.

10.הלכה היא עמנו כי בקשה לרשות ערעור ב"גלגול שלישי" שמורה אך למקרים בהם מתעוררת שאלה משפטית עקרונית החורגת מעניינם הפרטי של הצדדים, או בנסיבות המקימות חשש לעיוות דין, או אי צדק חמור שנגרם למבקש (רע"פ 5539/23 פרנקו נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (26.07.2023)). זאת ועוד, כאשר הבקשה נסובה על חומרת העונש, לא תינתן רשות ערעור אלא כאשר העונש שנגזר על המבקש סוטה באופן קיצוני ממדיניות הענישה המקובלת בהתאם לנסיבות העניין (רע"פ 4404/23 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 8 (07.08.2023)).

11.חרף האצטלה העקרונית אותה ניסה המבקש להעניק לבקשתו, זו נטועה כולה בדלת אמות עניינו הפרטני של המבקש. כמו כן, אין בעונשו של המבקש משום חריגה קיצונית ממדיניות הענישה הנוהגת בשכגון דא (ראו: רע"פ 7657/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (11.11.2021); רע"פ 2958/21 פלוני נ' מדינת ישראל, פסקה 3 (29.04.2021)).

12.סוף דבר: הבקשה נדחית.